הפרעה בסבילות לגלוקוז מעלה את הסיכון לשבץ בחולי TIA (מתוך Stroke)

ממחקר חדש עולה כי קיים קשר בלתי-תלוי בין הפרעה בסבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance) ובין סיכון מוגבר לשבץ בחולים שאינם סכרתיים, שפיתחו בעבר TIA או שבץ קל.

Impaired Glucose Tolerance, המוגדרת כרמת סוכר לא-בצום בתחום 7.8-11.0 mmol/L (140.4-198 מ”ג לד”ל), נקשרה בעבר לשבץ בחולים עם מחלת עורקים קורונרית. עם זאת, לא היה ברור אם הפרעה מטבולית זו מעלה את הסיכון בחולים עם TIA קודם או שבץ קל.

החוקרים בדקו את השפעת סבילות לגלוקוז על הסיכון לשבץ בקרב 3127 חולים עם TIA קודם או שבץ קל, שהשתתפו במחקר שהשווה בין אספירין ו-Atenolol ופלסבו. תקופת המעקב הממוצעת היתה 2.6 שנים.

במהלך תקופת המעקב, 272 משתתפים פיתחו שבץ ו-200 פיתחו התקף לב או מוות לבבי.

לדברי החוקרים, נרשמה עליה של 80% בסיכון לשבץ בחולים עם Impaired Glucose Tolerance, אך בחולים עם רמות נמוכות מאוד (פחות מ-4.6 מ”מול לליטר) היה גם סיכון מוגבר ב-50%, בהשוואה לאלו עם רמות סוכר תקינות. בחולים עם סכרת סמויה זוהה הסיכון הגדול ביותר לשבץ עליה של כמעט פי 3 בסיכון בהשוואה לחולים עם רמות סוכר תקינות.

בניגוד לכך, נראה כי רמות הסוכר לא השפיעו כלל על הסיכון להתקף לב או תמותה לבבית.

החוקרים מסכמים וכותבים כי איזון סוכר הדוק, הן בחולי סכרת מסוג 1 והן בחולי סכרת מסוג 2, מוריד את הסיכון לשבץ ואירועים מאקרווסקולרים אחרים.  לטענתם, יש לערוך מחקרים באשר למניעה שניוניות בכדי לבחון אם איזון סוכר הדוק מוריד את היארעות שבץ בחולים אלו.

Stroke 2006;37:1413-1417.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן