ממחקר חדש עולה כי טיפול בסטטינים מקטין משמעותית את שיעורי התמותה בחולים ללא-איסכמיה עם DCM (Dilated Cardiomyopathy) וזאת בעיקר בשל אפקט אנטי-אריתמי.
החוקרים העריכו את היתרון ההישרדותי וההשפעה על מוות לבבי פתאומי של טיפול בסטטינים ב-458 חולים עם DCM. מבין המשתתפים, 229 חולקו לטיפול ב-ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator).
סה”כ, 110 משתתפים קיבלו טיפול בסטטינים, לעומת 348 שלא קיבלו טיפול כזה.
שיעורי התמותה ירדו ב-78% תחת טיפול בסטטינים.
לאחר קרב ל-2000 ימי מעקב, חולים בזרוע טיפול ב-ICD שטופלו בסטטינים הראו שיפור בהישרדות, עם Hazard Ratio לתמותה של 0.61.
נרשם מקרה אחד בלבד של מוות פתאומי עקב הפרעת קצב במטופלי סטטינים, לעומת 18 מקרי תמותה בחולים שלא טופלו בסטטינים (0.9% לעומת 5.2%), עם Hazard Ratio של 0.16.
בקרב מטופלי ICD, Hazard Ratio לשוק עמד על 0.78 בקרב מטופלי סטטינים, לעומת אלו שלא טופלו בסטטינים.
לא סביר שיתרונות סטטינים נובעים מאפקט הורדת הכולסטרול, חולים אלו לא סבלו ממחלת עורקים קורונרית, בהם השפעות הורדת כולסטרול הן הגדולות ביותר.
החוקרים ציינו כי עקומות ההישרדות בקרב מטופלי סטטינים לעומת אלו שלא טופלו בסטטינים, החלו להיפרד כמעט באופן מיידי אינדיקציה נוספת לכך שההשפעות לא נבעו מהורדת הכולסטרול.
כנראה שיתרונות סטטינים נובעים מהאפקטים האנטי-דלקתיים או אנטי-אוקסידנטים שלהם, או בעקבות השפעתם על מערכת העצבים האוטונומית. החוקרים מודים כי למען האמת, הם אינם יודעים כיצד מתווכות השפעות סטטינים.
החוקרים ציינו כי כל הסטטינים וכל המינונים בהם השתמשו גובשו יחדיו במחקר.
הם תומכים בצורך במחקרים פרוספקטיבים לבדיקת השפעות אנטי-אריתמיות של סטטינים, והם דנים בנושא בימים אלו. הם יצטרכו לבדוק מטופלים עם רמות כולסטרול תקינות, בכדי לצמצם את אפקט הורדת הכולסטרול של התרופות הללו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!