האם הופעת עליות ST במהלך אקו מאמץ על ידי דובוטומין מחייבת אנגיוגרפיה? (מתוך American Heart Journal)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה, כי הופעת עליית מקטע ST חדשה במהלך בדיקת אקו מאמץ על ידי דובוטמין, מעידה על מחלת עורקים קורונריים (CAD) חמורה ועל סיכון מוגבר לארועים לבביים. המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי ללב (American Heart Journal).

בראיון שנערך עימו לאחרונה מסר אחד החוקרים, כי נכון לעכשיו יש מידע מוגבל בלבד בהתייחס לתוצאות הצפויות במטופלים עם עליית מקטע ST במהלך בדיקת אקו מאמץ על ידי דובוטומין. לפיכך, בחרו החוקרים לחקור את הערך הפרוגנוסטי של הופעת עליית מקטע ST חדשה במהלך בדיקת אקו מאמץ על ידי דובוטומין, ואת הקשר בין הופעה זו ל-CAD.

במחקר נטלו חלק 4240 משתתפים, אשר עברו מבחן אקו מאמץ על ידי דובוטמין. הופעת עליית מקטע ST היתה נדירה, והתרחשה ב-134 מהמשתתפים (כ-3%). החוקרים ציינו כי בכל המשתתפים הללו נמצאה בדיקת אקו מאמץ על ידי דובוטמין כלא תקינה.

ב-69 המשתתפים אשר עברו אנגיוגרפיה לעורקי הלב, נמצאה שכיחות גבוהה של מחלת עורקים קורונריים חמורה ורב כלית. אצל 68 מהמשתתפים שעברו אנגיוגרפיה (99%) נמצאה חסימה בשיעור שווה או גבוה ל-70% מקוטר העורק, וב-53 (77%) נמצאה מחלה רב כלית.  

שיעור הופעת ארוע לבבי במשתתפים אלו במהלך תקופת המעקב היה גבוה, כ-77%. נמצאו 53 מקרי מוות, 33 מקרים שהצריכו רווסקולריזציה קורונרית, 12 מקרי אוטם לבבי (MI), ו-5 מקרים של הופעת תעוקת חזה בלתי יציבה. שיעור המשתתפים שלא עברו ארוע לבבי במהלך שנתיים עמד על 55%, במהלך 4 שנים על 33% ובמהלך 5 שנים על 28%.

בראיון שנערך עימו, הוסיף החוקר כי מחקר זה מצביע על כך שמטופלים אשר נמצא אצלם מבחן אקו מאמץ על ידי דובוטומין חיובי, ועליית מקטע ST, לעיתים קרובות סובלים ממחלת עורקים קורונריים חמורה, כפי שהוכח באנגיוגרפיה, והם נמצאים בסיכון גבוה להופעת ארועים לבביים .

החוקר סיכם ואמר כי יש לשקול ביצוע אנגיוגרפיה של העורקים הקורונריים אצל כל המטופלים שנמצא אצלם עליית מקטע ST בעקבות מאמץ, עם ובלי המצאות גלי Q קודמים באותם חיבורים ב-ECG. 

לידיעה המלאה ממדסקייפ

Am Heart J 2006;151:744.e1-744.e6

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן