שימוש באסטרוגן בגיל המעבר עלול להעלות סיכון למחלת פרקינסון (Neurology)

מחקר חדש מדווח כי טיפול באסטרוגן בגיל המעבר עלול להעלות את הסיכון למחלת פרקינסון בקרב נשים שעברו כריתת רחם. טיפול הורמונלי חלופי בנשים עם מנופאוזה טבעית, עם זאת, לא מעלה את הסיכון.

במחקר זה בדקו החוקרים את הקשר בין גורמים רפרודוקטיבים ושימוש בהורמונים במנופאוזה לסיכון למחלת פרקינסון בנשים בגיל המעבר.

כפי שדווח בגיליון אוגוסט של Neurology, המחקר כלל 178 מקרי פרקינסון ו-189 נבדקות ביקורת תואמות.

החוקרים דיווחו כי הקשר בין שימוש בהורמונים בגיל המעבר והסיכון למחלת פרקינסון תלוי בסוג המנופאוזה.

טיפול אסטרוגן היה קשור ליחסי סיכון מותאמים של 2.6 למחלת פרקינסון בקרב נשים שעברו כריתת רחם עם או ללא ניתוח להסרת השחלות, בהשוואה לנשים שלא השתמשו באסטרוגן מעולם. סיכון למחלה עלה עם טיפול ממושך יותר.

שימוש בהורמונים – אסטרוגן בלבד או בשילוב עם פרוגסטין – לא היה קשור לעלייה בסיכון לפרקינסון בנשים עם מנופאוזה טבעית.

נצפה קשר בין מחזור אחרון בגיל מוקדם (44 שנה או פחות) וסיכון מופחת לפרקינסון (יחסי סיכון 0.5).

אין כרגע הסבר ביולוגי מדוע אסטרוגן שלא ממקור שחלתי עלול להעלות סיכון לפרקינסון.

ההוכחות ממחקרי חיות הראו כי אסטרוגן עשוי לשנות פעילות דופמינרגית במערכת הניגרוסטריאטלית. עם זאת, בגלל ההבדלים בתנאי הניסוי, אין קונצנזוס לגבי המנגנון באמצעותו משפיע אסטרוגן במערכת הדופמינרגית.

Neurology 2005;65:383-390

לידיעה במדסקייפ

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן