האם התערבויות רוחניות משפרות תוצאות קליניות של מטופלים העוברים צינתור ?

מחקר חדש המתפרסם היום בלנצט מצביע על כך שלתפילות, מוזיקה, דמיון ומגע אינם מספקים יתרון קליני במטופלים העוברים PCI אלקטיבי.

החוקרים עקבו אחר 748 מטופלים שעמדו לעבור התערבות קורנורית מילעורית (PCI) או צינתור אלקטיבי אשר חולקו למספר קבוצות התערבות:


  • קבוצה שקיבלה עדוד ותמיכה דתית ע”י תפילה מול קבוצה שלא קיבלה במתכונת של כפל סמיות

  • קבוצה שקיבלה טיפול ששילב מוזיקה, דמיון ומגע (MIT) לעומת קבוצה שלא קיבלה טיפול זה.

  • קבוצה משולבת מול קבוצה שקיבלה אחד מהטיפולים בלבד.

נקודת הקצה המרכזית של המחקר הייתה מישלב של  אירועים קרדיולוגים חריגים, אישפוזים חוזרים או מוות במהלך 6 חודשים מביצוע הפרוצדורה.

המימצאים שהתקבלו הראו כי לא היו הבדלים מובהקים סטטיסטית בשיעור ההגעה לנקודת הקצה המרכזית בין  הקבוצות . עם זאת, התמותה החצי שנתית הייתה נמוכה יותר בקבוצת ה-MIT לעומת הקבוצה ללא טיפול MIT , עם יחס סיכון של 0.35 ובמובהקות סטטיטית של p=0.016 . (ירידה מכ-5% תמותה בקבוצת הטיפול הסטנדרטי ל-2% בקבוצת ה-MIT , והשילוב של MIT ותפילה).

החוקרים מסכמים כי לא נמצא כל יתרון באף גישה טיפולית מבחינת השגת נקודת הקצה המרכזית המשולבת שנבחנה במחקר. יחד עם זאת, הם מציינים בדיון כי במחקרים הבוחנים יעילות של התערבויות רוחניות ייתכן ויש מקום לבחון גם נקודות קצה המבוססות על משתנים איכותיים, ולא רק מדדים קלינים.

The Lancet 2005; 366:211-217


הערת המערכת:  לאחרונה היה דיון ער באתר בעקבות מאמר שפורסם בהארץ בשם “אשליית הרפואה המשלימה” מאת פרופ’ מוזס, אשר עסק בין היתר ביעילות הפואית המוכחת של אמצעים רוחניים. המחקר הזה מוסיף נדבך נוסף לדיון. ובכל מקרה, יש לברך על כך שמתקיימים מחקרים שבוחנים בצורה מדעית ואובייקטיבית גישות טיפוליות מסוג זה ושזוכים לפרסום במקום יוקרתי כמו הלנצט. עם זאת נראה שאכן יש מקום לכך שהקריטריונים להצלחת הטיפול יכללו גם פרמטרים של איכות חיים כוללת.



תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן