תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא הפרעת רגישות יתר ושינוי תנועתיות של המעיים, המחריפה על-ידי דחק. הדמית MRI פונקציונלית (fMRI) המבוצעת במהלך מתיחה רקטאלית הכרוכה בכאב בחולי IBS מדגימה אקטיבציה מוגברת של קורטקס ה-cingulate האנטריורי (ACC), אזור הקשור לכאב ולתחושה.
השימוש בנוגדי דיכאון טרי-ציקליים נמצא יעיל במסגרת הטיפול ב-IBS ומטרת המחקר הנוכחי היתה לקבוע האם מתן amitriptyline במינון נמוך עשוי להפחית את אקטיבצית ה-ACC במהלך מתיחה רקטאלית הכרוכה בכאב בחולי IBS. מטרות המחקר המשניות היו לזהות אזורי מוח אחרים שפעולתם משתנה במתן amitriptyline ולקבוע האם הירידות באקטיבציה המוחית מוגברות במצבי דחק רגשי.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 19 נשים חולות IBS הכרוך בכאבים לקבלת טיפול באמצעות amitriptyline במינון של 50 מ”ג או לקבלת פלצבו במהלך חודש ולאחר מכן הועברה כל נבדקת לקבוצת הטיפול השניה, אחרי תקופת הפסקה בטיפול. שיעור האקטיבציה המוחית במהלך מתיחה רקטאלית השווה בין נבדקות שתי קבוצות הטיפול באמצעות fMRI. המתיחות הושרו לחילופין באמצעות השרית דחק שמיעתי והשמעת מוזיקה מרגיעה.
הכאב הרקטאלי השרה אקטיבציה בשיעור מובהק סטטיסטית ב-perigenual ACC, ב-insula הימנית, ובקורטקס הפרה-פרונטלי הימני. מתן amitriptyline נקשר להפחתה בשיעור האקטיבציות המוחיות הקשורות לכאב ב-perigenual ACC ובקורטקס הפריטאלי הפוסטריאורי השמאלי, אך רק במצבי דחק.
החוקרים מסיקים כי נוגד הדיכאון הטרי-ציקלי amitriptyline מפחית את שיעור האקטיבציה המוחית במהלך כאב ב-perigenual ACC האנטריורי (הלימבי) ובקורטקס האסוציאטיבי הפריאטלי. הפחתה זו נצפית, לדבריהם, רק במצבי דחק. הם מסכמים כי סביר ש-amitriptyline פועל במערכת העצבים המרכזית ולא במערכת העצבים הפריפריאלית בשיכוך הכאבים והסימפטומים האחרים המוגברים במצבי דחק בחולי IBS.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!