טיפול אינטנסיבי להורדת LDL אינו יעיל יותר מטיפול מתון מבחינת מדדי איסכמיה (Circulation online)

לפי מחקר חדש עולה, כי לטיפול אינטנסיבי באטרובסטטין (lipitor), עד לרמות LDL של 81.9 מגדל, עם או בלי ויטמינים נוגדי חימצון, אין תועלת נוספת  מבחינת איסכמיה במדידה לאורך זמן, זמן המאמץ עד להתחלה של איסכמיה או תדירות הכאבים בחזה, בהשוואה לטיפול מתון להורדת שומנים, ע”י דיאטה וטיפול במינון נמוך של לובסטטין (lovalip), לרמות LDL של פחות מ- 120.9 מגדל.

במחקר השתתפו 300 חולים עם מחלה כלילית יציבה, מבחן מאמץ חיובי, אפיזודה של איסכמיה בזמן בדיקת אק”ג יזומה לזמן של 48 שעות ורמות LDL בצום של 181.35-253.5 מגדל. החולים הוקצו באופן אקראי ל- 3 זרועות טיפול טיפול אינטנסיבי באטורבסטטין להפחתה של LDL למתחת 81.9 מגדל, טיפול אינטנסיבי באטורבסטטין להפחתה של LDL למתחת 81.9 מגדל יחד עם ויטמינים C ו- E, וטיפול בדיאטה עם מתן של לובסטטין בשעת הצורך להפחתה של LDL למתחת 132.6 מגדל.

נמצא כי ה- LDL פחת בשתי קבוצות הטיפול באטרובסטטין, מ- 154.44 מגדל בתחילת המחקר, ל- 83.85 מגדל אחרי שנה. בקבוצת הביקורת פחת ה- LDL מ- 148.2 מגדל בתחילת המחקר, ל- 120.9 מגדל אחרי שנה.

החוקרים מדווחים כי לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיפור במספר האפיזודות של איסכמיה לאורך 48 שעות, במשך האיסכמיה לאורך 48 שעות, בזמן המאמץ עד לתחילת האיסכמיה או בתדירות הכאבים בחזה. כמו כן, לא נמצאה כל השפעה של לקיחת ויטמינים נוגדי חימצון על מדדי האיסכמיה.

Circulation online April 4, 2005

לידיעה המלאה

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן