גישה היברידית הכוללת רהווסקולריזציה דרך העור ולאחריה ניתוח שסתומים יעילה בחולים עם מחלה משולבת של עורקים כליליים שסתומים, מדווחים חוקרים בגיליון ינואר של Journal of the American College of Cardiology.
תמותה בעקבות ניתוח בחולים עם סינדרום כלילי חריף ומחלת שסתומים יכולה לרדת בעזרת גישה זו.
החוקרים בדקו האם גישה זו תפיק תוצאות טובות יותר מאלו שנצפו למעקף עורק שד פנימי או ניתוח שסתומים ב-26 חולים עם סיכון גבוה עם מחלה כלילית ושל שסתומי הלב.
חולה אחד בן 75 שנים עם קרע בשריר הפפילרי ושוק קרדיוגני לאחר אוטם שריר הלב נפטר 28 יום לאחר הניתוח מדימום גסטרואינטסטינלי מסיבי, לאחוז תמותה ניתוחית של 3.8%, מדווחים החוקרים. זאת בהשוואה לתמותה צפוייה לניתוח שסתומים או מעקף של 22% לקבוצת חולים זו.
השרידות היתה 78% לאחר שנה, 56% לאחר 3 שנים ו-44% לאחר 5 שנים.
דימום לאחר ניתוח היה שכיח. 22 חולים (85%) נזקקו לעירוי דם, ו-2 (8%) לניתוח חוזר בכדי להשתלט על הדימום.
הנתונים מראים בי לחולים ספציפיים עם מחלה משולבת של שסתומי הלב והעורקים הכליליים, גישת צוות בה פגיעות כליליות מטופלות במעבדת הקטטריזציה ומחלת שסתומים המטופלת בחדר הניתוח מספקת תוצאות טובות מאלו שנצפו לניתוח שסתומים או מעקף.
הגישה ההיברידית כנראה תהפוך נפוצה יותר, במיוחד לחולים משולבים הנזקקים לאסטרטגיה תפורה לפי מידה בכדי למזער סיכון.
עם אוכלוסיה מבוגרת, ועם עוד חולים המגיעים לניתוח עם יותר גורמי סיכון, יש צורך למזער זמן ניתוח ולשלב בין הטכנולוגיות הטובות ביותר הזמינות בכדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר.
J Am Coll Cardiol 2005;45:14-18
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!