האם לטיפול אינטנסיבי בסטטינים בחולים בסיכון יש משמעות קלינית כבר בטווח הקצר ? מתוך ה- New England Journal of Medicine +שאלת השתלמות (מתוך jc 414 חינם!!)

-מודעה-

מספר מחקרים אקראיים ומבוקרים גדולים הראו שטיפול להפחתת רמות הכולסטרול בעזרת סטטינים מפחית את הסיכון למוות או אירועים קרדיו-וסקולריים בטווח נרחב של רמות כולסטרול ללא תלות בקיום מחלת לב כלילית ידועה.

מינון הסטטינים שניתנו באותם מחקרים הביא להפחתה של 24 עד 35% ברמות ה-LDL, הקווים המנחים כיום קובעים כי יעד המטרה של הטיפול הוא LDL-C של פחות מ-  mg/dL 100 במטופלים עם מחלה כלילית ידועה או סוכרת. לא ברור האם הפחתה נוספת ברמות הליפידים תגביר את התועלת הקלינית.

מחקר PROVE ITTIMI 22 תוכנן במטרה לבחון האם טיפול אינטנסיבי בסטטין במטרה להגיע ליעד מטרה של כ- mg/dL  70 יפחית את שיעורי התמותה ואירועים קרדיו-וסקולריים חמורים במטופלים לאחר אוטם חד בשריר הלב.

נכללו במחקר מעל 4,000 מטופלים שאושפזו בשל אירוע כלילי חריף הם הוקצו אקראית לקבלת הטיפול המקובל ב- 40 מ”ג pravastatin ליום או טיפול אינטנסיבי ב- 80 מ”ג atorvastatin ליום. התוצאות העיקריות שנבחנו היו שיעור התמותה הכלילית, אוטם בשריר הלב, תעוקת לב בלתי-יציבה הדרשה אשפוז חוזר, צורך ברה-וסקולריזציה ושבץ. זמן המעקב היה בממוצע 24 חודשים.

בתחילת המחקר, לפני ההקצאה לקבוצות הטיפול, רמת ה-LDL החציוני היתה mg/dL 106. רמת ה-LDL החציוני שהושגה במהלך תקופת הטיפול היתה mg/dL 95 בקבוצת הטיפול הרגיל בפרבסטטין ו mg/dL 62 בקבוצת הטיפול האינטנסיבי באטורבסטטין.

שיעור התוצאות העיקריות ה- end points שכזכור כללו תמותה, MI , תעוקה, צורך ברהוסקולריזציה, ושבץ , לאחר שנתיים היה 26.3% בקבוצת הפרבסטטין בהשוואה ל 22.4% בקבוצת האטורבסטטין, ערכים המשקפים הפחתה משמעותית סטטיסטית של % 16 ביחס הסיכון לטובת הטיפול באטורבסטטין.

שני הטיפולים נסבלו טוב באופן כללי, אך בקבוצת הטיפול באטורבסטטין היה שיעור גבוה משמעותית של השפעות לוואי כבדיות בהשוואה לטיפול הרגיל בפרבסטטין.

החוקרים מסכמים שבקרב מטופלים שעברו לאחרונה אוטם חד בשריר הלב, טיפול אינטנסיבי בסטטין מספק הגנה רבה יותר ממוות או אירועים קרדיו-וסקולריים חוזרים בהשוואה לטיפול המקובל. ממצאים אלו מעידים שקבוצת מטופלים זו מפיקה תועלת מטיפול מוקדם להפחתת ריכוז ה-LDL לרמות נמוכות מאלו המוגדרות כיום כיעד מטרה לטיפול.

הערת העורך: החשיבות של מחקר זה, שאגב מומן ותוכנן ע”י חברת BMS, משווקת הפרבסטטין,  מתוך מטרה להוכיח שלהורדה דרסטית של LDL-C אין משמעות קלינית, היא שבחולים הנמצאים בסיכון גבוה, הסלוגן המתייחס ל-LDL-C:  lower is better ” הוא אכן נכון ובעל משמעות קלינית הבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית באירועים קרדיווסקולרים, כבר בטווח הקצר. המחקר מחזק את הגישה שבמטופלינו הנמצאים כבר בסיכון גבוה (עם רקע קודם של מחלת לב, סוכרתיים) עלינו לעשות כל מאמץ כדי להשיג בחולים LDL-C נמוך ככל האפשר.


Intensive versus Moderate Lipid Lowering with Statins after Acute Coronary Syndromes, Christopher P. Cannon et a,

NEJM Volume 350:1495-1504, April 8, 2004, Number 15

למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

בחיפוש אחר הזהות המקצועית של הגריאטר

מקור: Journal of the American Geriatrics Society
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|09/09/2026

למרות העלייה בצורך בשירותי גריאטריה עם הזדקנות האוכלוסייה, המקצוע עדיין סובל מנראות ומהכרה מוגבלות

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן