המאמר עוסק בטיפולים חדשניים בסרטן המטולוגי באמצעות טיפול תאי CAR-T, שהפך לפריצת דרך מרכזית בתחום האימונותרפיה. יחד עם זאת, טיפול זה מלווה בסיבוכים ייחודיים, ובהם תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS), תסמונת נוירוטוקסיות הקשורה בתאי אפקטור (ICANS) ותסמונת דמוית HLH (IEC-HS). ביטוי קליני כולל חום, לחץ דם נמוך, היפוקסיה, שינויים במצב ההכרה והפרעות רב־מערכתיות. האבחון מאתגר משום שהתסמינים דומים למצבים מסכני חיים אחרים כמו ספסיס או דלקת קרום המוח.

כדי להתמודד עם סיבוכים אלו נדרשים רופאי חדרי מיון להיות מודעים לתופעות, לזהות מוקדם את סימני האזהרה ולבצע בירור מהיר הכולל בדיקות דם, הדמיה ולעיתים ניטור EEG. CRS מטופל באמצעות מתן נוזלים, טיפול אנטיביוטי אמפירי, תמיכה נשימתית ותרופות ייחודיות כגון טוסיליזומאב החוסם IL-6. במצבים חמורים נעשה שימוש בסטרואידים, תוך הקפדה על איזון בין יעילות הטיפול האונקולוגי לבין מניעת סיבוכים. ICANS דורש ניטור נוירולוגי רציף, הערכה בכלי דירוג ייעודיים, טיפול נוגד פרכוסים ולעיתים מתן סטרואידים. IEC-HS, אף נדיר, מהווה מצב חמור במיוחד ודורש טיפול מיידי בתרופות המדכאות תגובת יתר חיסונית.

במאמר מובחנים גם ההבדלים בין מבוגרים לילדים: בילדים נדרש דגש מיוחד על מניעת זיהומים ואבחון מוקדם של סיבוכים בשל מערכת חיסון לא בשלה. כמו כן, מגמות עדכניות מדגישות מעבר לטיפול אמבולטורי, המצריך הכשרת רופאי חירום לזיהוי ותפעול הסיבוכים בזמן אמת.

לסיכום, טיפול CAR-T פותח אפשרויות ריפוי חדשות בסרטן המטולוגי אך טומן בחובו סיכונים חמורים. נדרשת ערנות גבוהה, שיתוף פעולה בין צוותי החירום והאונקולוגיה, והקפדה על אבחון וטיפול מהירים. המאמר מציע מסגרת מעשית לזיהוי ולניהול סיבוכי CRS, ICANS ו־IEC-HS, ומדגיש את תפקיד חדרי המיון בחזית ההתמודדות עם טיפולי תא מתקדמים אלו.

למאמר

ד”ר שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.

Dimitrov K, Merkle F, Dimitrov M, Merkle S, Hoover A, Bachanova V. Major Adverse Events with Chimeric Antigen Receptor T-Cell Therapy: Presentation, Diagnosis, and Resuscitation. Ann Emerg Med. 2025. doi:10.1016/j.annemergmed.2025.07.005