שימוש בטלפון סלולרי מעלה מטבוליזם גלוקוז במוח באיזור הקרוב ביותר לאנטנה (מתוך JAMA)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של כתב העת JAMA עולה כי שימוש בטלפון סלולרי קשור לעליה במטבוליזם הגלוקוז במוח באיזור הקרוב ביותר לאנטנה. משמעות השפעה זו אינה ברורה בשלב זה.

השימוש ההולך וגובר בטלפונים הסלולריים מעלה באופן טבעי חששות אודות ההשפעות האפשריות של הקרינה האלקטרומגנטית על המוח. המחקר הנוכחי בדק האם חשיפה לטלפון סלולרי לפרק זמן קצר (50 דקות) משפיעה על מטבוליזם הגלוקוז במוח, אשר מהווה מדד לפעילות מוחית.

במחקר השתתפו 47 מתנדבים בריאים. לנבדקים אלה חיברו מכשירי טלפון סלולריים לשתי האוזניים. בהמשך, עברו הנבדקים סקירת PET (כלומר positron emission tomography ), אשר מודדת מטבוליזם של גלוקוז, כאשר שני הטלפונים כבויים (מצב “כבוי”) וכן כאשר הטלפון שחובר לאוזן ימין מופעל למשך 50 דקות (מצב “מופעל”). בטלפון המופעל כיבו החוקרים את הקול על מנת לבטל השפעה אודיטורית על המוח.

* מטבוליזם הגלוקוז הכולל לא השתנה בין המצב הכבוי לבין המצב המופעל.

* המטבוליזם באיזור הקרוב ביותר לאנטנה של הטלפון המופעל (orbitofrontal cortes and temporal pole ) היה גבוה באופן ניכר במצב המופעל יחסית למצב הכבוי (35.7 לעומת 33.3 מיקרומול ל-100 גרם לדקה, שינוי ממוצע של 2.4, CI 95% 0.67-4.2, P=0.004 ).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במתנדבים בריאים חשיפה לטלפון סלולרי למשך 50 דקות נמצאה קשורה לעליה במטבוליזם הגלוקוז במוח באיזור הקרוב ביותר לאנטנה. החוקרים מציינים כי בשלב זה לא ברור מה משמעותו של ממצא זה, והממצא לא תורם לוויכוח האם טלפונים סלולריים גורמים להתפתחות סרטן. יתכן כי ניתן יהיה להשתמש בהשפעה זו על המוח בצורה חיובית, למשל לגירוי איזורי מוח אשר לא מתפקדים באופן תקין. לעת עתה מציעים החוקרים שימוש באוזניות, במיוחד בילדים ומתבגרים, בהם רקמת המוח נמצאת עדיין בתהליך השתנות.

במאמר מערכת מציין מומחה מהתחום כי תוצאות המחקר מוסיפות לחששות הקיימות אודות טלפונים סלולריים, שכן זהו המחקר הראשון שהדגים השפעה של טלפון סלולרי על מטבוליזם הגלוקוז במוח. כיוון שהמשמעות הביולוגית של השפעה זו אינה ברורה, יש מקום למחקרים נוספים בנושא.

JAMA. 2011;305:808-814

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

בכתבה שפורסמה לאחרונה באתר שללו מומחים מתחום סרטן המח קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין התפתחות סרטן מוחי מסוג גליומה. לאור המחקר הנוכחי, יתכן ויש בכל זאת מקום לזהירות בהקשר של שימוש בסלולריים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן