טיפול ב-Denosumab מעלה את הסיכון להיפוקלצמיה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Ann Intern Med)

טיפול ב- Denosumab (פרוליה) כנגד אוסטיאופורוזיס מעלה את הסיכון להיפוקלצמיה, כאשר הסיכון גבוה יותר בשלבים מתקדמים של מחלת כליות כרונית, באלו עם מחלת עצם ומינרלים משנית למחלת כליות כרונית ובחולים תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הטיפולים כנגד אוסטיאופורוזיס בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, אשר לעיתים קרובות מפתחים מחלת עצם משנית למחלת הכליות, תסמונת קליני הכולל הפרעות בסידן, ויטמין D, זרחן ו-PTH. כעת הם בחנו את הנתונים מ-Medicare בין השנים 2012-2020 לזיהוי הסיכון להיפוקלצמיה לפי שלב מחלת כליות כרונית ונוכחות מחלת עצם ומינרלים משנית למחלת כליות כרונית בנשים בגיל 65 שנים ומעלה, אשר החלו קו-טיפול ראשון לאוסטאופורוזיס.

מדגם המחקר כלל 361,453 מטופלים שהחלו קו-טיפול ראשון ב-Denosumab, 829,044 שהחלו טיפול פומי בביספוספנטים ו-160,413 חולים שקיבלו טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים.

שיעורי הימצאות מחלת עצם ומינרלים משנית למחלת כליות כרונית עמדו על 42.8% בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב IV ו-V שאינם תחת טיפולי דיאליזה ועל 98.9% בחולים תחת טיפולי דיאליזה.

לאחר 12 שבועות, היפוקלצמיה עם צורך בטיפול דחוף תועדה ב-201 נשים (0.06%) שטופלו ב- Denosumab, ב-46 נשים (0.01%) שקיבלו טיפול תוך-ורידי בביספוספנטים וב-16 נשים (0.004%) שקיבלו טיפול פומי בביספוספנטים.

היארעות היפוקלצמיה שדרשה טיפול דחוף עם Denosumab הגיעה לשיא לאחר שבועיים ושבה לערכי הבסיס סביב 10 שבועות לאחר הזריקה.

הסיכון להיפוקלצמיה הדורשת טיפול דחוף עם Denosumab לעומת טיפול פומי בביספוספנטים עלה משמעותית עם החמרת מחלת כליות כרונית (p<0.001), עם סיכון מוגבר בחולים עם מחלת כליות כרונית בשלב IV או V שאינם תחת טיפולי דיאליזה (סיכון יחסי של 17.5), חולים תחת טיפולי דיאליזה (סיכון יחסי של 109.8) ובאלו עם מחלת עצם משנית למחלת כליות כרונית בשלב IV-V (סיכון יחסי של 59.0).

בהשוואה לטיפול תוך-ורידי בביספוספנטים, מתן Denosumab לווה בסיכון מוגבר להיפוקלצמיה בכל שלבי מחלת כליות כרונית.

החוקרים כותבים כי אבחנה וטיפול בשברי שלד בחולים בסיכון גבוה הן סוגיות מורכבות הדורשות בחירה זהירה של מטופלים, מתן הולם של תוספי סידן וויטמין D וניטור תדיר של ריכוז סידן בדם תחת השגחה של רופא מומחה בטיפול במחלת עצם משנית למחלת כליות כרונית.

Ann Intern Med, Nov 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן