שינויים בהתוויות להוצאת עדשות תוך עיניות מושתלות והשוואה בין טכניקות ניתוחיות, מאת פרופ’ מרדכי רוזנר

האוכלוסייה של חולים פסאודופקים הולכת וגדלה ככל שתוחלת החיים מתארכת. מצב זה תורם להתרבות בעיות שעלולות להתפתח לאחר השתלת עדשות תוך עיניות (IOL) בחולים פסאודופקים. למרות שניתוחי הוצאת IOL לא מבוצעות באופן שכיח, מספרם גדל בהדרגה, בגלל ריבוי האנשים עם IOL, למרות הסיבוכים הקשים האפשריים בניתוח כזה. הסיבות העיקריות להוצאת IOL הן תזוזה מהמקום –  דיסלוקציה, או חוסר מרכוז – דסנטרציה, כוח אופטי לא נכון של העדשה המושתלת, התפתחות עכירות ב- IOL וחוסר הסתגלות ל- IOL מולטיפוקלי. אולם, בגלל עיצובים חדשים של IOL, טכניקות השתלה שונות, ושיטות חישוב כוח העדשות להשתלה, ההתוויות להוצאת IOL משתנות בשנים האחרונות. השיטות להוצאת IOL ולהשתלה משנית של IOL גם כן עברו שינויים במהלך השנים. בגישה המסורתית של הוצאת IOL בוצעה הרחבה של החתך הניתוחי כדי לאפשר הוצאה של IOL, וחיתוך העדשה לשניים בתוך הלשכה הקדמית נוסף לאחר מכן. בשיטה של חיתך העדשה, חלקי העדשה מוצאים בעזרת מלקחיים דרך החתך שבקרנית. מאידך, לשיטות אלה יש גם חסרונות הכוללים הגדלת אסטיגמטיזם בגלל מיקום פצע החתך בקרנית, תנועות לא נשלטות, נזק לאנדותל הקרנית, אפשרות קריעה של הקופסית האחורית, ותוצאות לא רצויות של חדות הראייה. לכן פותחו מספר שיטות ומכשירים שמאפשרים הוצאת IOL ללא הגדלת החתך בקרנית או ללא חיתוך ה- IOL בתוך העין. אולם, לכל אחת מהגישות הללו יש מגבלות וחסרונות. החוקרים של המחקר הנוכחי פתחו שיטה להוצאת IOL באמצעות אחיזה בו, משיכתו וקיפולו בתוך החתך בקרנית. בנוסף לכך קיימות טכניקות שונות להשתלה משנית של IOL הכוללות השתלה לתוך השק, השתלה לסולקוס הסיליארי, השתלת עדשה שנאחזת בקשתית והשתלת IOL עם אחיזה בסקלרה עם או ללא חוטים.

המטרה של המאמר הנוכחי הייתה לבחון את הסיבות כיום להוצאת IOL, להשוות את הטכניקות השונות המשמשות כיום להוצאת IOL ולהעריך את התוצאות מבחינת הראייה והסיבוכים. המחברים היו מטורקיה. המחקר היה רטרוספקטיבי. נכללו בו 175 עיניים של 160 חולים שעברו החלפת IOL והשתלה משנית של IOL אקרילי מתקפל המהווה יחידה אחת (one-piece foldable acrylic IOL) בין ינואר 2010 למרס 2022. קבוצה 1 כללה 74 עיניים של 69 חולים בהם ה- IOL הוצא באמצעות אחיזה, משיכה וקיפול בתוך החתך העיקרי בקרנית. קבוצה 2 כללה 66 עיניים של 60 חולים בהם ה- IOL הוצא לאחר חצייתו בתוך העין. קבוצה 3 כללה 35 עיניים של 31 חולים בהם ה- IOL הוצא לאחר הרחבת החתך בקרנית. התוצאים העיקריים היו האינדיקציות להוצאת IOL, טכניקת הניתוח, הרפרקציה לאחר הניתוח והסיבוכים.

הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 66.1 שנים. הזמן הממוצע מהניתוח הראשון בו בוצעה ההשתלה להוצאת ה- IOL היה 57.0 חודשים. דיסלוקציה של IOL הייתה הסיבה השכיחה ביותר להוצאה והיא נמצאה ב- 85 עיניים שהיוו 49.5% מהמקרים. כאשר החולים נבדקו במסגרת קבוצת האינדיקציה להוצאת העדשה וטכניקת ההוצאה, חדות הראייה המתוקנת לרחוק השתפרה באופן משמעותי בכל תת-הקבוצות. ההגדלה באסטיגמטיזם לאחר ההוצאה היה בממוצע 0.08 דיופטר בקבוצה 1, 0.09 דיופטר בקבוצה 2, ו- 0.83 בקבוצה 3. המסקנה הייתה ששיטת הוצאת IOL באמצעות אחיזה, משיכה וקיפול בתוך החתך העיקרי בקרנית, בנוסף להיותה פשוטה יותר, היא עם פחות סיבוכים ועם תוצאות טובות מבחינת הרפרקציה שלאחר הניתוח.

Ucar F, Cetinkaya S, Kahraman H, Yener HI
Changes in Intraocular Lens Explantation Indications and Comparison of Various Explantation Techniques
Am J Ophthalmol 2024;257:84–90

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

אובאיטיס שאינה זיהומית קשורה לשכיחות מוגברת של תחלואה נלווית פסיכיאטרית: ניתוח נתונים מתוכנית המחקר “All of Us”

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|17/09/2026

מחקרים קודמים תיארו שיעורי חרדה ודיכאון גבוהים בחולי NIU, אך הם היו מוגבלים בגודל המדגם, בפיזור הגאוגרפי ובגיוון הדמוגרפי, ולא בחנו קשת רחבה של אבחנות פסיכיאטריות בגישת מקרה־ביקורת

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

תמונות צבע של קרקעית העין (פונדוס) בשדה רחב ובינה מלאכותית לאבחון רטינופתיה סוכרתית: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: Retina
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|03/09/2026

שתי שיטות הסקר המקובלות הן בדיקת פונדוס עם הרחבת אישונים והערכה מרחוק של תצלומי צבע של קרקעית העין (פונדוס), אך שתיהן דורשות משאבים ניכרים לנוכח העלייה במספר חולי הסוכרת והמחסור ברופאי עיניים

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

שינוי לאורך זמן ביובש עיני (KCS) בהתאם למצב מחלת שיוגרן

מקור: Am J Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/08/2026

עד אחד מכל עשרה חולים עם סימנים קליניים של יובש עיניים סובל ממחלת שיוגרן, אך רק כשליש מהם מאובחנים בעת הפנייה לרופא העיניים, וההבחנה בין יובש עיניים על רקע שיוגרן ליובש שאינו קשור לשיוגרן נותרה מאתגרת

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן