מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-European Congress of Psychiatry עולה כי במבוגרים שחוו טראומה בילדות תועד סיכון גבוה יותר להפרעות כעס בבגרות, כאשר חוויות טראומטיות בדרגה חמורה יותר לוו בסיכון גבוה יותר להפרעות כעס.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים בנוגע להפרעות כעס בבגרות. מחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety הינו מחקר באיכות גבוהה, כאשר המשתתפים השלימו את שאלון Childhood Trauma Interview בתחילת המחקר, כמו גם סדרת שאלונים להערכת תכונות האישיות והפרעות כעס לאורך המעקב לאחר ארבע שנים.
בקרב 2,276 משתתפים זיהו החוקרים קשר מנה-תגובה בין חוויות טראומטיות בילדות ובין הפרעות כעס בבגרות.
מהערכה לפי סוג הטראומה בילדות עלה כי כל החוויות הטראומטיות, למעט התעללות מינית, נקשרו עם נטייה גדולה יותר להפרעות כעס ושכיחות גבוהה יותר של התקפי כעס ותכונות אישיות אנטי-סוציאלית.
עוד עולה מהנתונים כי כל סוגי החוויות הטראומטיות בילדות נקשרו עם תכונות אישיות גבולית, כאשר כל החוויות הטראומטיות פרט להתעללות מינית נקשרו עם תכונות אישיות אנטי-סוציאלית.
בקרב חולים עם חרדה או דיכאון אשר חוו הזנחה רגשית או התעללות גופנית או פסיכולוגית תועד סיכון גבוה פי 1.3 עד פי 2 לבעיות כעס בבגרות.
החוקרים מאמינים כי באופן שגרתי יש להציג לחולים הסובלים מדיכאון או חרדה שאלות הנוגעות לבעיות כעס וחוויות טראומטיות בעבר, גם בהעדר עדות לכעס בהווה. טיפולים פסיכיאטריים כנגד חוויות טראומטיות מהעבר עשויים להיות שונים מהטיפולים המשמשים לדיכאון בהווה, לכן על הפסיכיאטר להבין את הגורם כך שניתן יהיה להציע טיפול הולם לכל חולה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאי מהחקר עולה כי חוויות טראומטיות בילדות מלוות בסיכון מוגבר להפרעות כעס בבגרות, כאשר תועד קשר מנה-תגובה בין חומרת החוויה הטראומטית ובין היקף העלייה בסיכון להפרעות כעס.
מתוך כנס ה-European Congress of Psychiatry
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!