בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, הגברת צריכת אשלגן בתזונה לרמות המומלצות עלולה להביא לעליה בריכוזי אשלגן בדם בטווח הקצר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפרקלמיה הינה סיבוך העלול להיות מסכן-חיים של מחלת כליות כרונית ולמניעתו, נפרולוגים ודיאטניות ממליצים לעיתים קרובות על דיאטה דלת אשלגן. עם זאת, מנתונים תצפיתיים עלה כי דיאטה זו עלולה להזיק לכליות ועולה השאלה אם ההתוויה לדיאטה דלת-אשלגן למניעת היפרקלמיה חשובה יותר מההשפעות השליליות האפשריות של צריכת אשלגן מעטה בתזונה.
החוקרים השלימו ניתוח נתונים משלב הרצה של מחקר קליני שכלל 191 חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת שקיבלו שתי קפסולות של אשלגן-כלוריד שלוש פעמים ביום במהלך ארוחות, עם מינון יומי של 40 מילימול אשלגן ו-40 מילימול כלוריד. החולים המשיכו בדיאטה הרגילה שלהם ושבו למעקב לאחר שבועיים.
מהנתונים עלה כי תוספי אשלגן כלוריד הובילו לעליה בהפרשת אשלגן בשתן, רמות אשלגן בדם, רמות אלדוסטרון וכלוריד בדם. למרות שהתוספים הובילו להפחתת ביקרבונט בדם ומדד חומציות בשתן, לתוספים לא הייתה השפעה על הפרשת נתרן בשתן, רמות רנין בדם, לחץ דם, קצב פינוי גלומרולארי או אלבומינוריה. החוקרים מדווחים 21 חולים פיתחו היפרקלמיה, כאשר כל החולים הללו היו מבוגרים יותר ועם רמות אשלגן בדם שהיו גבוהות יותר.
מהנתונים עולה כי בחולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בין צריכת אשלגן בתזונה ובין ריכוז אשלגן בדם, אשר בממוצע עלה ב-0.4 מילימול/ליטר. למרות עליה זו, רק חלק קטן מהחולים (11%) פיתחו היפרקלמיה. תוצאות אלו מפתיעות עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון כי מרבית החולים נטלו תרופות ממשפחת מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, אשר לעיתים קרובות תורמות להיפרקלמיה.
בשלב הבא מתכנים החוקרים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של תוספי אשלגן על התפקוד הכלייתי, לחץ הדם והסיבוכים הקרדיווסקולאריים.
J Am Soc Nephrol, 2022
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!