במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Heart Failure מדווחים חוקרים מספרד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, טיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) לווה בשיפור משמעותי בצריכת חמצן מקסימאלית לאחר חודש ולאחר שלושה חודשים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Dapagliflozin על יכולת תפקודית מקסימאלית לאחר חודש ושלושה חודשים בחולים עם אי-ספיקת לב יציבה ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, שכלל 90 חולים יציבים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Dapagliflozin (45 חולים) או פלסבו (45 חולים). התוצא העיקרי של המחקר היה השינוי בשיא צריכת חמצן לאחר חודש ושלושה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את השינויים לאחר חודש ושלושה חודשים במרחק הליכה בשש דקות, איכות חיים לפי שאלון MLHFQ (Minnesota Living with Heart Failure Questionnaire) ומדדי אקו-לב.
גיל המשתתפים הממוצע עמד על 67.1 שנים, 76.7% היו גברים, כשליש (32.2%) סבלו מסוכרת מסוג 2 וב-80 חולים (88.9%) תועדה אי-ספיקת לב בדרגה II לפי סיווג NYHA.
בתחילת המחקר, ממוצע צריכת חמצן מקסימאלית עמד על 13.2 מ”ל/ק”ג/דקה, מרחק הליכה בשש דקות עמד על 363 מטרים ומדד MLHFQ הממוצע עמד על 23.1. חציון רמות NT-proBNP עמד על 1,221 פיקוגרם/מ”ל. מרבית החולים היו תחת טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (88.9%), חסמי ביתא (91.1%) ואנטגוניסטים לקולטן למינרלוקורטיקואידים (74.4%).
שיא צריכת החמצן היה גבוה יותר משמעותית בחולים תחת טיפול ב- Dapagliflozin (שיפור של 1.09 מ”ל/ק”ג/דקה לאחר חודש אחד, p=0.021; שיפור של 1.06 מ”ל/ק”ג/דקה לאחר שלושה חודשים, p=0.032). ממצאים חיוביים דומים תועדו בהערכת השינויים מתחילת המחקר. לא תוארו הבדלים משמעותיים בתוצאי סיום משניים.
ממצאי המחקר מעידים על שיפור קצר-טווח בצריכת חמצן מקסימאלית בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!