הידרוקסיכלורוקווין או כלורוקווין, לרוב בשילוב עם מקרוליד דור שני, הם בשימוש נפוץ לטיפול ב COVID-19 למרות היעדר הוכחות מובהקות אודות תועלתם. למרות שפרופיל הבטיחות שלהם גבוה על פי מחקרים על מחלות אוטואימוניות ומלריה, היעילות והבטיחות של טיפול בתרופות אלה במחלת COVID-19 עדיין לא מבוססות.
מחקר זה הינו אנליזה רב ארצית אשר בדקה שימוש בהידרוקסיכלורוקווין או כלורוקווין עם וללא מקרוליד לטיפול ב COVID-19. הרשומות כללו נתונים מ 671 בתי חולים ב 6 יבשות. הוכללו מטופלים אשר אושפזו בין 20 בדצמבר 2019 עד 14 באפריל 2020, עם בדיקת מעבדה חיובית ל SARS-CoV-2. מטופלים אשר קיבלו את אחת התרופות הוכללו באחת מתוך 4 הקבוצות כלורוקווין בלבד, כלורוקווין עם מקרוליד, הידרוקסיכלורוקווין לבד, הידרוקסיכלורוקווין עם מקרוליד. מטופלים אשר לא קיבלו אף אחת מהתרופות הוכנסו לקבוצת ביקורת.
מהמחקר הוצאו מטופלים אשר הטיפול בהם ניתן מעל 48 לאחר הופעת הסימפטומים או לאחר שהונשמו, ומטופלים אשר קיבלו remdesivir.
התוצאים העיקריים היו תמותה בבית החולים והיארעות של הפרעות קצב חדריות. (non-sustained VT, sustained VT או VF)
תוצאות: 96,032 מטופלים, בגיל ממוצע של 53.8 שנים, עם בדיקת COVID-19 מאומת אושפזו בתקופת המחקר והוכללו בו. מתוכם 14,888 הוכללו בקבוצת הטיפול (1868 קיבלו כלורוקווין, 3783 קיבלו כלורוקווין+מקרוליד, 3016 קיבלו הידרוקיכלורוקווין, 6221 קיבלו הידרוקסיכלורוקווין+מקרוליד). 81,144 מטופלים הוכללו בקבוצת הביקורת.
10,698 מטופלים (11.1%) מטופלים מתו במהלך האשפוז. בוצעה התאמה למחלות רקע מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת, מחלות ריאה כרונית, עישון, מצבים מדכאי חיסון ומצב תחלואה בסיסי. לאחר ההתאמה, בהשוואה לתמותה בקבוצת הביקורת (9.3%), התמותה בבית החולים בכל אחת מקבוצות המחקר היתה גבוהה יותר: בקבוצת הידרוקסיכלורוקווין (18%, HR 1.335, CI 1.22-1.45), קבוצת הידרוקסיכלורוקווין+מקרוליד (23.8%, HR 1.447, CI 1.36-1.53), כלורוקווין לבד (16.4%, HR 1.365, CI 1.21-1.53), וכולורוקווין+מקרוליד (22.2%, HR 1.447, CI 1.27-1.46).
לאחר התאמה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (0.3%), כל אחת מהקבוצות היתה בסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות קצב חדריות במהלך האשפוז: הידרוקסיכלורוקווין (6.1%, HR 2.369, CI 1.93-2.90), הידרוקסיכלורוקווין+מקרוליד (8.1%, HR 5.10, CI 4.10-5.98), כלורוקווין (4.3%, HR 3.561, CI 2.76-4.59), וכלורוקווין+מקרוליד (6.5%, HR 4.011, CI 3.34-4.81).
על סמך תוצאת אנליזה זו, החוקרים לא הצליחו לבסס את התועלת במתן הידרוקסיכלורוקווין או כלורוקווין, כאשר ניתן כתוספת או בהיעדר מקרוליד, למטופלים מאושפזים עם COVID-19. כל אחת מהתרופות ובשילוב או היעדר שילוב עם מקרוליד היתה קשורה עם ירידה בהישרדות ועליה בשכיחות הפרעות קצב חדריות, כאשר ניתנו לטיפול במחלת הקורונה באשפוז.
עם זאת יש לסייג ולומר שלמחקר מספר מגבלות. במחקר עלולים להיות ערפלנים אשר לא נלקחו בחשבון. כמו כן, בשל מבנה המחקר יש קושי להסיק כי הקשר בין הטיפול התרופתי לבין התמותה המוגברת הוא קשר סיבתי, ויתכן והוא קשר נסיבתי בלבד. החוקרים גם מציינים כי לא נמדדו מרווחי QT כמדד לסיכון להפרעות קצב חדריות, ולא היתה בדיקה של dose-response בטיפול בתרופות, דבר שיכל לשפוך יותר אור על השפעותיהן. בנוסף, מאנליזה זו לא ניתן להסיק לגבי נטילת התרופות בחולים קלים שאינם מאושפזים.
לסיכום, יש צורך בעוד מחקרי RCT על מנת ליישב או להפריך את המסקנות אשר עלו במחקר זה.
הערת המערכת:
חרף מגבלותיו, מחקר זה מעלה מסקנות מדאיגות לגבי התועלת והבטיחות שבשימוש בכלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין בטיפול בחולים עם COVID-19. ארגון הבריאות העולמי אף הודיע בעקבות המאמר מ Lancet על הפוגה זמנית בניסויים הקלינים עם תרופות אלה על מנת לנתח את הנתונים שיש עד כה. קל וחומר כאשר מדובר בנטילת התרופות כטיפול מונע (כפי שעושים אנשים ברחבי העולם, כולל נשיא ארה”ב על פי הצהרתו), דבר אשר יעילותו ובטיחותו לא הוכחה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!