לפניכם סקירת העיתונות לחודש אוגוסט 2019 מאת פרופ’ יודפת.
האם הגיע הזמן שנהיה ריאליים לערכי ABPM לפי ממצאי המחקר הבין-לאומי IDACO?מטרת המחקר הבין לאומי היתה לבדוק ספים חדשים לשלושת חלקי ABP (של 24 שעות, יום ולילה) על פי תוצאות של מחקר מבוסס- 13 אוכלוסיות עם 11,152 משתתפים (גיל ממוצע 53, 48.9% נשים עברו ABPM) לערכי לחץ הדם תואמים לערכי לחץ הדם במרפאה (130/80 ממ”כ) על פי הנחיות 2017 AHA/ACC.להמשך קריאה
האם ליל”ד יש את ההשפעה הרעה ביותר מכל יתר גורמי הסיכון הואסקולריים על בריאות המוח?מטרת המחקר היתה לבדוק קשרים בין גורמי סיכון וסקולריים ובריאות המוח שנבדק ע”י MRI תוך שימוש בנתוני הביו-בנק הבריטיים שבו נכללים אנשים מהקהילה.להמשך קריאה
האם רמת הגלוקוז בצום יכולה לחזות היארעות של יל”ד ללא כל קשר לרמת ההמוגלובין המסוכרר והתנגודת לאינסולין?מטרת המחקר היתה לבדוק את הקשר בין מדדים שונים של סוכרת לבין היארעות של יל”ד בקרב אנשים בגיל הביניים.להמשך קריאה
האם רמה גבוהה של המוגלובין מסוכרר קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות יל”ד?מטרת המחקר היתה לבדוק האם רמה גדולה יותר של HbA1c קשורה בסיכון מוגבר ליל”ד או שהקשר מושפע מערפלנים תוך שימוש באקראיות מנדליאנית בנתוני הביו-בנק הבריטי.להמשך קריאה
האם קיימת קורלציה בין רמות חומצות השומן קצרות-השרשרת בחיידקי הצואה לבין רמת לחץ הדם במשך היממה?מטרת המחקר הבלגי היתה לבדוק האם לחיידקי המעי יש השפעה על לחץ הדם.להמשך קריאה
האם יל”ד ממוסך ויל”ד ממוסך שאינו מאוזן קשורים שניהם בסיכון מוגבר לאירועים CV ולתמותה מכל סיבה? מטה-אנליזה.מטרת המטה-אנליזה בה נכללו 21 מחקרים פרוספקטיביים שכללו 130,318 משתתפים שמוגדרים ע”י ABPM או מדידות בבית היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של יל”ד ממוסך ויל”ד ממוסך שאינו מאוזן.להמשך קריאה
האם חומרת יל”ד והסיכון לשבץ מוחי איסכמי גדולים יותר בנשים לעומת גברים?מטרת המחקר הבריטי-אמריקאי היתה לבדוק האם קיימים הבדלים מגדריים בין חומרת לחץ הדם הגבוה והטיפול בשבץ מוחי איסכמי.להמשך קריאה
האם ערכי לחץ דם גבוהים יותר במשך היממה ובלילה קשורים בסיכון מוגבר לתמותה ולמשלב של האירועים ה- CV?מטרת המחקר הרב-מרכזי, הרב לאומי IDACO היתה לבדוק את הקשר בין מדדי לחץ הדם (במשך 24 שעות, ביום ובלילה) עם תמותה ומשלב של אירועים CV.להמשך קריאה
האם שונות (וריאביליות) בלחץ הסיסטולי והדיאסטולי קשורה בסיכון להיארעות גדולה יותר של אי ספיקת כליות סופנית?מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק את השפעת השונות בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי כאחד הגורמים המכריעים לאי ספיקת כליות סופניתלהמשך קריאה
האם קיימת הצדקה לטיפול תרופתי כבר בדרגה 1 של יל”ד על פי הנחיות ACC/AHA 2017? עיבוד נוסף מ SPRINTמטרת העיבוד המשני ממחקר SPRINT היתה לענות על השאלה האם איזון לחץ הדם לרמה סיסטולית נמוכה מ 120 ממ”כ (לעומת הורדה לבין 130-139 ממ”כ) ע”י טיפול נמרץ מוריד את הסיכון למחלה טרשתית CV ללא עלייה בתופעות לוואי חמורותלהמשך קריאה
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!