למרות מעבר מגישת טיפול הממוקדת ביעדי רמות שומנים בדם לגישה המבוססת על עצימות פעילות סטטינים בהנחיות העדכניות משנת 2013, חולים רבים בסיכון גבוה עדיין אינם מטופלים במינונים הולמים של תרופות אלו, כך עולה מניתוח נתוני מאגר PALM (Patient and Provider Assessment of Lipid Management).
לאחר הערכת נתונים אודות 5,906 מבוגרים שענו על ההתוויות לטיפול בסטטינים ובעלי גישה לטיפול רפואי, החקורים מצאו כי 74% נטלו סטטינים, אך רק 45% נטלו תרופה בעלת עצימות הולמת. המחקר כלל 2,532 חולים תחת טיפול בסטטינים בעצימות בינונית ו-3,374 חולים תחת טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה, שטופלו ב-140 מרפאות שנכללו במאגר PALM.
הפער הגדול ביותר בתת-טיפול זוהה בהמלצה לטיפול בסטטינים בעצימות-גבוהה, כאשר 80% מהחולים נטלו תרופה ממשפחת סטטינים, אך רק 29% נטלו סטטינים בעצימות גבוהה כמומלץ. מנגד, 67% מהחולים בהם מומלץ טיפול בסטטינים בעצימות בינונית נטלו סטטינים ו-60% מהם קיבלו טיפול הולם.
מבין אלו בהם יש מקום לטיפול בסטטינים בעצימות-בינונית, 42% מאוכלוסיית מניעה ראשונית לעומת 19% מאוכלוסיית מניעה שניונית לא נטלו כלל סטטינים. מבין אלו בהם מומלץ טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה, רק ב-36% מהחולים עם התוויה למניעה שניונית ניתן טיפול בסטטינים בעצימות גבוהה, אך שיעור זה עדיין היה הרבה יותר גבוה משיעור של 16% לסטטינים בעצימות גבוהה באוכלוסית מניעה ראשונית.
בקרב אוכלוסיית החולים בה יש מקום לטיפול בסטטינים בעצימות גבוהה, בחולים שלא קיבלו טיפול הולם תועדה שכיחות גבוהה יותר של נשים (42.2% לעומת 29.6%), מוצא אפריקאי-אמריקאי (15.4% לעומת 11%), או סוכרת (60.9% לעומת 53.7%), בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול לפי ההנחיות.
מניתוח הנתונים לפי ריכוז LDL עולה כי ההסבר לתת-טיפול בסטטינים אינו נובע מכך שרמות LDL כבר היו נמוכות דיו ולכן לא נדרשו לטיפול בסטטינים בעלי עצימות רבה יותר. למעשה, קרוב לאחד מכל שני חולים שלא טופלו באופן הולם ובהם היה מקום לטיפול בסטטינים בעצימות-גבוהה, אובחן עם רמות LDL מוגברות (100 מ”ג/ד”ל ומעלה), זאת בהשוואה ל-22% בלבד מאלו שטופלו כמומלץ.
מתוך כנס ה-ESC
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!