האם קיים קשר בין חשיפה אימהית לנוגדי דיכאון ובין מומי לב ביילודים? (N Engl J Med)

טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מלווה בסיכון מוגבר למומי לב בצאצא, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ברור אם הטיפול בתרופות ממשפחת SSRI (Selective Sertonin Reuptake Inhibitor) ונוגדי-דיכאון אחרים במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר למומי לב מולדים. בפרט, קיים חשש בנוגע לקשר אפשרי בין טיפול ב-Paroxetine ובין חסימת מוצא חדר ימין ובין טיפול ב-Sertraline ובין מומים במחיצה החדרית.

החוקרים ערכו מחקר עוקבה בתקופה שבין 2000-2007. המחקר כלל קרוב ל-950,000 נשים הרות, שהיו מבוטחות במדיקייד במהלך התקופה שבין שלושה חודשים לפני מחזור הווסת האחרונה ועד חודש לאחר הלידה, עם לידת חי. הם השוו את הסיכון למומי לב מג’וריים ביילודים לאימהות שנטלו נוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון עם הסיכון ביילודים שנולדו לנשים שלא נטלו נוגדי-דיכאון.

64,389 נשים נטלו נוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון (6.8%). בסיכומו של דבר, 6,403 יילודים שלא נחשפו לנוגדי-דיכאון נולדו עם מומי לב (72.3 יילודים עם מום לב לכל 10,000 יילודים), זאת בהשוואה ל-580 יילודים שנחשפו לנוגדי-דיכאון (90.1 ל-10,000 יילודים). הקשר בין חשיפה לנוגדי-דיכאון ובין מומי לב נחלש עם תקנון נוסף לערפלנים. הסיכון היחסי למום לב כלשהו עם טיפול בתרופות ממשפחת SSRI עמד על 1.25 בניתוח לא-מתוקן של הנתונים, 1.12 בניתוח נתונים שהוגבל לנשים עם דיכאון ו-1.06 בניתוח עם תקנון מלא שהוגבל לנשים עם דיכאון.

החוקרים לא זיהו קשר משמעותי בין טיפול ב-Paroxetine וחסימת מוצא חדר ימין (סיכון יחסי של 1.07) או בין טיפול ב-Sertraline ובין פגמים במחיצה החדרית (סיכון יחסי של 1.04).

מתוצאות המחקר הגדול הנוכחי עולה כי אין עליה משמעותית בסיכון למומי לב עקב טיפול בנוגדי-דיכאון במהלך הטרימסטר הראשון.

N Engl J Med 2014; 370:2397-2407

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן