אמפתיה והיגיון מתחרים, מי צודק? /מאת ד”ר דינה ראלט (כמוני)

http://www.camoni.co.il

למה ניתן להוליך שולל בקלות גם את הכי חכמים ורציונליים? ולמה כשאנחנו מנתחים מערך אנחנו לא מתחשבים ברגשות שזה יוליד?

נראה שהנוירונים במח המפעילים אמפתיה מדכאים את פעילות הנוירונים האחראים על ניתוח אנליטי וההפך. 

בזמן מנוחה הפעילות המוחית משוטטת בין הרשתות האנליטיות והרשתות החברתיות אבל כשמציגים לנו מטלה אנחנו בוחרים במעגלים שנראים לנו יותר מתאימים.

זה המחקר הראשון שהראה בפועל דרך הפעילות המוחית שיש מגבלות ואנחנו לא מפעילים בו זמנית את שתי הגישות.  

ברמה מסוימת הרשת האמפתית והרשת האנליטית הן אקסקלוסיביות זו מזו במח.

את זה הראו בעזרת צילומי fMRI במח של אנשים שקיבלו מטלות עם אופי שונה, דהיינו חברתיות או אנליטיות.

הצילומים הראו שפעילות המח עוברת מקבוצת נוירונים אחת לאחרת בהתאם למטלה אבל לא נשארת בשתי הקבוצות בו זמנית.

אתם מכירים את תמונת הארנב/ברווז? בצורה מצומצמת מיגבלה אופטית כמו בתמונה מתארת מצב דומה, מעניין מתי אנחנו רואים ארנב ומתי ברווז בתמונה? שימו לב שאתם יכולים לבחור איזה חיה לראות אבל לא לראות את שתיהן בו זמנית.

במחקר גייסו 45 סטודנטים ובחנו את פעילות המח שלהם ב- fMRI במשך 10 דקות, 5 פעמים. בין הבדיקות הראו להם באופן אקראי 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו והם נתבקשו לחשוב איך הם היו מרגישים ועוד 20 בעיות כתובות ו-20 מוצגות בוידאו בהם נתבקשו לפתור בעיות פיסיקליות למחשבה.

אחרי קריאת השאלה או ראיית סרטון הוידאו, הסטודנט נתבקש לענות תוך 7 שניות על שאלת כן או לא לעניין. כל מושב ב- fMRI כלל 27 שניות של מנוחה בהן נתבקשו הסטודנטים להתבונן בצלב אדום על המסך שמולם.

הפעילות ב- fMRI הראתה שחשיבה על שאלות חברתיות ניטרלה את איזורי המוח הקשורים עם חשיבה אנליטית, ולא משנה היה אם חשבו עליה בקריאה או בצפייה בוידאו. במקביל חשיבה על שאלה אנליטית ניטרלה איזורי מוח הקשורים עם אמפתיה והפעילה את איזורי החשיבה.

החוקרים מקווים שתובנות כאלה יובילו לתובנות בהפרעות כמו חרדה, דיכאון, ADHD, אוטיזם או סכיזופרניה שלכולם סוג של בעייה חברתית וטיפול יוכל להביא לאיזון בין רשתות המח.

לתפקוד נכון צריך פעילות דינמית בשתי מערכות העצבים במח וכדאי לשים לב, גם לבריאים,  לא להיתקע  יותר מדי באחת או בשניה. 

ומה היא מודעות? לאיזה מעגלי מח היא מתייחסת? זה בטח עוד יגיע…

Neuroimage, 2012, 385-401, C66

http://www.camoni.co.il/index.php?idr=402&pid=17414

למתעניינים בהפעלת רשתות חברתיות- נפתח ב- EMED הקורס רשת חברתית בשרות הרפואה, אתם מוזמנים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

השפעה תלוית־זמן של פרופילי התאמה (Mismatch) על תוצאים לאחר שליפת קריש מכנית (Thrombectomy) בשבץ איסכמי נרחב

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/09/2026

הטיפול בשבץ איסכמי עם ליבת שבץ גדולה (Large Ischemic Core) מעורר דיון רב בשנים האחרונות. המחקר בחן כיצד נוכחות של “אי התאמה” (Mismatch) – כלומר פער בין אזור המוח שכבר ניזוק באופן בלתי הפיך לבין אזור המוח שעדיין ניתן להצלה (Penumbra) – משפיעה על סיכויי ההחלמה של המטופל לאחר צנתור מוח, והאם חשיבות הפער הזה משתנה ככל שחולף הזמן מתחילת התסמינים

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן