משני מחקרים חדשים שפורסמו בכתב העת Archives of Internal Medicine עולה כי דרגות קלות של יתר-פעילות של בלוטת התריס ותת-פעילות של בלוטת התריס מלווים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, וכי טיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס בלבותירוקסין עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, לפחות בצעירים.
לדברי החוקרים, מספר מחקרים דיווחו בעבר על קשר אפשרי בין תת-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס ובין מחלת לב איסכמית, בעיקר בצעירים, אך אין מחקר שבדק אם תיקון הפרעה זו מוביל להפחתת האירועים הקרדיווסקולאריים.
במסגרת המחקר, הם התבססו על מאגרי נתונים וזיהו למעלה מ-4,700 חולים שאובחנו עם תת-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס בשנת 2001 ועקבו אחריהם עד 2009. כמחצית מהמשתתפים טופלו בלבותירוקסין והמחצית השנייה של המשתתפים לא קיבלה טיפול.
מהממצאים עולה כי הטיפול בלבותירוקסין לווה בירידה בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בצעירים, אך לא במבוגרים.
החוקרים מציינים כי תת-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס הינה הפרעה נפוצה מאוד, עם שכיחות של כ-5% מהאוכלוסייה. בדיקת תפקודי בלוטת התריס הינה אחת הבדיקות הנפוצות ביותר במרפאה, ולעיתים קרובות הבקשה עולה כאשר המטופלים מתלוננים על עייפות ועלייה במשקל. ההגדרה של ההפרעה מבוססת על עליה בערכי TSH (Thyroid-Stimulating Hormone) עם רמות תקינות של הורמוני בלוטת התריס, וקיימת מחלוקת אם במקרים אלו יש צורך בטיפול.
החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם חד-משמעיים, שכן מדובר במחקר תצפיתי בלבד, וכי דרוש מחקר אקראי לאישור הממצאים. באשר להבדלים בין צעירים ומבוגרים, החוקרים מאמינים כי ייתכן כי במבוגרים באופן טבעי ערכי TSH גבוהים יותר מצעירים ולכן נדרשים למינונים נמוכים יותר של תירוקסין, והקשר בין תת-פעילות קלה של בלוטת התריס ובין אירועים קרדיווסקולאריים אינו בולט כמו במבוגרים. למרות שהטענה היא כי למבוגרים אלו תת-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס לאור ערכי TSH מוגברים, למעשה ייתכן כי מדובר בערכים תקינים לגילם.
במחקר השני משוויץ, אספו חוקרים נתונים מעשרה מחקרי עוקבה להערכת הקשר בין יתר-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס ובין אירועים קרדיווסקולאריים.
החוקרים אספו נתונים אודות כ-52,000 משתתפים, מהם כ-2100 עם יתר-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס. לאחר תקנון לגיל ומין, זוהה קשר בין יתר-פעילות תת-קליני של בלוטת התריס ובין עליה בשיעורי התמותה, תמותה עקב מחלת לב כלילית, אירועי מחלת לב כלילית ופרפור פרוזדורים.
התוצאות עולות בקנה אחד עם מרבית ההנחיות, הממליצות על טיפול בקשישים ובאלו עם מחלת לב עם יתר-פעילות תת-קליני ממושך. השאלה הבאה היא אם יש לערוך בדיקות סקר של כלל המטופלים ליתר-פעילות או תת-פעילות של בלוטת התריס. ככל הנראה אין די בנתונים הנוכחיים בכדי לקבוע המלצות בנושא. דרושים מחקרים אקראיים ומבוקרים בנושא.
החוקרים כותבים כי המנגנונים הקושרים בין יתר-פעילות של בלוטת התריס ובין מחלות לב הם מורכבים יותר.
Arch Intern Med 2012
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!