טיפול בסטטינים מפחית שיעורי הישנות לאחר שבץ מוחי מסיבה לא-ידועה (Neurology)

ממחקר חדש עולה כי בצעירים המטופלים בסטטינים לאחר שבץ מוחי מסיבה לא-ידועה, נרשמה ירידה של 77% בסיכון לאירוע וסקולארי חדש, עדות לכך שיש לשקול טיפול בסטטינים בחולים אלו.

למרות מגבלות המחקר, החוקרים סבורים כי לממצאים חשיבות ברורה מאחר שעשויים לסייע לרופאים לקבל החלטות קריטיות בנוגע לשאלה האם להתחיל טיפול בתרופות אלו לשארית חייו של המטופל הצעיר, לאחר אירוע איסכמי ראשון.

החוקרים התבססו על מאגר נתונים של חולים עם שבץ מוחי איסכמי ראשון ואספו נתונים אודות נטילת סטטינים. הסקירה כללה 215 חולים, בגילאי 15-49 שנים, עם שבץ מוחי מסיבה לא-ידועה; חולים עם גורם ידוע לשבץ המוחי, דוגמת דיסקציה או חסימת עורק התרדמה, לא נכללו במחקר.

תוצא הסיום המשולב של המחר היה כל אירוע מוחי, אוטם לבבי, או אירוע אחר של חסימה עורקית, רה-וסקולריזציה או תמותה וסקולארית. החולים היו במעקב במשך תקופה ממוצעת של תשע שנים.

שליש מהחולים שנכללו בסקירה קיבלו טיפול בסטטינים בשלב מסוים לאחר אירוע שבץ; רובם (58%) טופלו ב-Simvastatin. חולים אלו נטו להיות מבוגרים יותר, עם רמות גבוהות יותר של כולסטרול, LDL וטריגליצרידים, וסבלו מיתר לחץ דם או מחלת לב כלילית בשכיחות גבוהה יותר.

החוקרים תיעדו 29 אירועים (20%) בחולים שלא נטלו סטטינים מעולם, לא תועדו אירועים באלו שנטלו טיפול רציף בסטטינים ותועדו 4 אירועים בחולים שהפסיקו את הטיפול בסטטינים (11%).

בחולים שהמשיכו או הפסיקו את הטיפול בסטטינים תועד סיכון מופחת לתוצא הוסקולארי המשולב (יחס סיכון של 0.23, p=0.006). הקשר נותר לאחר תקנון לגיל, לחץ דם גבוה ונטילת תרופות ליתר לחץ דם.

הקשר נותר משמעותי למרות ערכי LDL גבוהים יותר בחולים שנטלו סטטינים בתחילת המחקר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש לשקול טיפול בסטטינים ללא תלות ברמת LDL הנוכחית (או טריגליצרידים וליפופרואטינים אחרים) בזמן האירוע המוחי האיסכמי. הדבר נובע מהשפעות פליאוטרופיות ולא מהשפעות להפחתת רמות השומנים בדם.

Neurology. 2011;77:426-430

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן