השמנה מעלה את הסיכון לתמותה מוקדמת בנשים לא-מעשנות (BMJ)

ממחקר חדש שפורסם ב-British Medical Journal עולה כי בנשים שלא עישנו מעולם שכיחות מוגברת של עודף-משקל או השמנת-יתר, בהשוואה לנשים מעשנות, בעיקר בנשים עניות, והדבר מציב אותן בסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב מחלה קרדיווסקולארית ומחלות אחרות על-רקע השמנה.

לעישון השפעות המדכאות את התיאבון ונראה כי הירידה שחלה בשיעורי עישון בעשורים האחרונים תרמה ככל הנראה לעליה בעודף-משקל והשמנת-יתר.

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין הגורמים לתמותה, מצב חברתי והשמנה בתת-קבוצה שכללה 3613 נשים ממחקר פרוספקטיבי, ארוך-טווח, שלא עישנו מעולם.

הנשים גויסו למחקר בין השנים 1972-1976, כאשר היו בגילאי 45-64 שנים והיו במעקב עד 28 שנים. מדגם המחקר המלא כלל למעלה מ-15,000 נשים וגברים.

המשתתפים דיווחו על תעסוקה נוכחית או קודמת; במקרים בהם הנשים לא עבדו, דווח על התעסוקה של בעליהן. כך סווגו הנשים לארבע קבוצות לפי תעסוקה: דרגה I, דרגה II, דרגה III מנואלית ודרגה III לא-מנואלית ודרגה IV ו-V. המשתתפות סווגו גם לפי מדד מסת הגוף (משקל תקין, עודף משקל, השמנה מתונה, השמנה חמורה).

43% מהנשים שלא עישנו מעולם סבלו מעודף-משקל, 14% היו בעלות השמנה מתונה ו-5% עם השמנה חמורה.

החוקרים השוו את מדדי מסת הגוף של אלו שלא עישנו מעולם עם המדדים ב-3590 נשים מעשנות בהווה. הם מצאו כי עודף משקל והשמנת-יתר היו נפוצים יותר בקרב נשים שלא עישנו מעולם, בהשוואה לנשים שעישנו בהווה, בכל קטגוריות התעסוקה, ובקרב אלו שלא עישנו מעולם ונשים מעשנות בקטגוריות התעסוקה הנמוכות ביותר.

במהלך 28 שנות המעקב, 1796 נשים (50%) מבין 3613 הנשים שלא עישנו מעולם, הלכו לעולמן. 51% ממקרי התמותה נבעו מסיבות קרדיווסקולאריות ו-27% ממחלות ממאירות.

בסה”כ, 39% ממקרי התמותה בנשים בקטגורית תעסוקה I ו-II, 47% בקטגוריה III לא-מנואלית, 56% בקטגוריה III מנואלית ו-54% בקטגוריות IV ו-V.

בהשוואה לקטגוריות התעסוקה הגבוהות יותר (דרגה I ו-II), שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גבוהים יותר משליש בקטגורית תעסוקה III מנואלית (שיעור יחסי של 1.35) ודרגות IV ו-V (שיעור יחסי של 1.34).

שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גבוהים יותר בקבוצות התעסוקה הנמוכות יותר, בעיקר בשל שיעור גבוה יותר של השמנת-יתר, כמו גם לחץ דם סיסטולי גבוה יותר ותפקוד ריאתי ירוד.

מהממצאים עולה כי הירידה בשיעור העישון עשויה להוות גורם חשוב במגפת ההשמנה.

BMJ. Published online June 28, 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן