מתוצאות מחקר חדש עולה כי כריתת בלוטת הפארא תירואיד עשויה לשפר את היכולת התפקודית של קשישים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני (PHPT Primary Hyperparathyroidism), שאינם סובלים מהתסמינים החמורים, הקלאסיים של המחלה.
מהתוצאות עולה כי החולים (כולם מעל גיל 50) יכלו ללכת מרחק נוסף בשיעור של כ-11% שישה שבועות ושישה חודשים לאחר הניתוח, בהשוואה למרחק ההליכה בתחילת המחקר.
החוקרים מסבירים כי במהלך 2-3 העשורים האחרונים מאובחנים יותר ויותר חולים אלו על-בסיס בדיקות מעבדה שגרתיות. למרות שחולים אלו מוגדרים אסימפטומטים, הם סובלים מתסמינים סובייקטיביים הכוללים עייפות, חוסר תפקוד וקשיי שינה. ייתכן כי הטיפול המוקדם בהיפרפאראתירואידיזם עשוי לצמצם את המוגבלות בחולים אלו, עם הגיל.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 18 משתתפים לכריתה זעיר-פולשנית של בלוטת הפאראתירואיד או למעקב למשך שישה חודשים. לפני הניתוח ושישה שבועות ושישה חודשים לאחר הניתוח, משתתפים המחקר השלימו סדרת בדיקות גופניות. שתי הקבוצות היו דומות בתחילת המחקר בכל הנוגע ליכולת התפקודית.
לאחר הניתוח, חולים רבים שוחררו לביתם באותו יום. היתר בילו לילה אחד בבית החולים.
בכל החולים לאחר ניתוח תועדו רמות קלציום תקינות לאחר הניתוח, ללא תחלואה או תמותה על-רקע הניתוח.
בקבוצת ההתערבות ממוצע מרחק ההליכה בשש דקות לפני הניתוח עמד על 518.16 מטרים, לאחר שישה שבועות מרחק זה עלה ל-574.24 מטרים ולאחר שישה חודשים עמד על 574.85 מטרים, זאת בהשוואה ל-498.34 מטרים, 493.47 מטרים ו-492.55 מטרים, בהתאמה, בקבוצת הביקורת. לא חל שינוי במבחן Fifty-Foot Walk או בזמני המעבר מישיבה לעמידה.
בקבוצת ההתערבות השיפור במרחק ההליכה בשש דקות היה מובהק סטטיסטית (p<0.05) ובעל משמעות קלינית.
החוקרים מתכננים לערוך מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!