שימוש במכשירים דוגמת ה- retinal leakage analyzer (RLA) וה- retinal thickness analyzer (RTA) יאפשר סיווג של רטינופתיה סוכרתית על-פי חלוקה גנוטיפית ופנוטיפית, כותבים חוקרים מפורטוגל.
החוקרים השתמשו בצילום פונדוסים, אנגיוגרפיית fluorescein, RLA ו- RTA בכדי לבחון שינויים שהתרחשו במשך 3 שנים בעינייהם של 14 חולים עם סוכרת מסוג 2 ורטינופתיה סוכרתית קלה שאינה פרוליפרטיבית.
בכל העיניים נמצאו אתרי דליפה ב- RLA בתחילת המעקב, אולם ב- 20 מתוך 95 בדיקות שבוצעו דליפת פלואורסצין חזרה לנורמה. שיפור בדליפת פלואורסצין היה קשור בשיפור ברמות המוגלובין A1C.
שינויים בעובי הרשתית נצפו בכל העיניים בזמן כלשהו במהלך המעקב, אולם שינויים אלו לא היו קשורים ברמות המוגלובין A1C או בשינויים בדליפת פלואורסצין.
בהתבסס על ממצאים אלו החוקרים מציעים חלוקה לפי דפוסי התפתחות של רטינופתיה סוכרתית שאינה פרוליפרטיבית. דפוס A– דליפת רשתית הפיכה, קצב איטי של התפתחות מיקרואנוריזמות, ומתאר תקין של ה- foveal avascular zone (FAZ). דפוס B– דליפת מתמידה מהרשתית, קצב גבוה יחסית של התפתחות מיקרואנוריזמות, ומתאר FAZ תקין. דפוס C– דליפה הפיכה של הרשתית, דרגות משתנות של התפתחות מיקרואנוריזמות, והתפתחות פגמים ברשת הנימים סביב ה- FAZ.
Arch Ophthalmol 2004;122:211-217.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!