האם יש מקום ורציונל לבדיקות סקר שנתיות לאיבחון לסרטן צוואר הרחם? , מתוך jc 404 +שאלת השתלמות

Risk of Cervical Cancer Associated with Extending the Interval between Cervical-Cancer Screenings, George F. Sawaya, N England J of Med, Volume 349:1501-1509 למאמר

העדר עדויות ישירות המוכיחות כי בדיקות סקר שנתיות לאבחון סרטן צוואר הרחם יעילות יותר מבדיקות פעם בשלוש שנים הובילו לשינוי ההמלצה לתדירות Papanicolaou tests (המוכרות כבדיקות PAP), מפעם בשנה לפעם בשלוש שנים עבור נשים מעל גיל 30 עם לפחות 3 בדיקות קודמות שליליות.

למרות המלצות אלו, רופאים רבים ממשיכים לבצע בדיקות סקר אלו מידי שנה. יתכן שהסיבה לכך נעוצה בתפיסה כי שינוי תדירות הבדיקה כרוכה בסיכון מוגבר בנשים אלו, והעדר מידע ברור על הסיכון הקשור בבדיקות סקר בתדירות נמוכה יותר.

מחקר זה בחן את שכיחות הממאירות הצווארית בקרב כ-940,000 נשים מתחת לגיל 65, שרובדו בהתאם למספר התוצאות השליליות בבדיקות ה-PAP שביצעו. החוקרים השתמשו במודל Markov המעריך את קצב ההתקדמות של דיספלזיה (dysplasia) לסרטן על-פי המהלך הטבעי של המחלה. הם העריכו את הסיכון לסרטן בתקופה של שלוש שנים, לאחר בדיקת PAP שלילית אחת לפחות, וכן את מספר בדיקות ה-PAP והבדיקות הקולפוסקופיות (colposcopic) שיש לבצע על מנת למנוע מקרה אחד של סרטן צוואר הרחם.

מתוצאות המחקר עולה כי ככל שמספר בדיקות ה-PAP השליליות היה גבוה יותר כך ירד הסיכון לסרטן צוואר הרחם. נשים בגילאים 30 עד 64 עם לפחות שלוש בדיקות שליליות ברצף שנבדקו פעם אחת שלוש שנים לאחר הבדיקה השלילית האחרונה, בהשוואה לאלו שנבדקו פעם בשנה במשך שלוש שנים, היו בסיכון מוגבר של 3 מקרים ל- 100,000 בלבד.

באמצעות המשך בדיקות שנתיות, תוך שימוש בשיטות רגישות יותר, ניתן לצמצם עוד יותר שיעור זה, אך מדיניות סקר זו תדרוש משאבים עצומים ופעולות קולפוסקופיות רבות.

לדוגמא, נמצא שבכדי למנוע מקרה נוסף אחד של סרטן צוואר הרחם בנשים בגילאי 45 עד 65 יש צורך בתוספת של מעל  200,000 בדיקות PAP ומעל 11,000 בדיקות קולפוסקופיות (!).

בשל העובדה כי ההבדל בסיכון הוא זעיר, יש להסב את תשומת הלב למחיר הבדיקות ולנזק האפשרי הכרוך בסקירת-יתר.. לצורך השוואה, תוספת הסיכון בתדירות בדיקה פעם בשלוש שנים בהשוואה לפעם בשנה דומה בערכה לסיכון לסרטן השד בגברים בגילאי 45 עד 65.

לסיכום, תוצאות מחקר זה מאשרות כי הארכת המרווח בין בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם, משנה אחת לשלוש שנים בנשים לאחר 3 בדיקות שליליות ברצף לפחות, היא אפשרות בטוחה.

השכיחות הנמוכה של דיספלזיה וסרטן באוכלוסיית מחקר זה ומחקרים אחרים מעידה כי יש להיזהר באימוץ שיטות סקר בעלות רגישות רבה יותר, אך ספציפיות נמוכה (כדומת בדיקת ה-HPV DNA) בנשים עם מספר בדיקות שליליות, בדיקות אלו עלולות להיות כרוכות בעליה במחיר, עליה בהתערבויות רפואיות וירידה באיכות החיים הקשורות בתוצאות חיוביות כוזבות.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן