טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

מקור: JAMA Psychiatry

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 שכללו השוואה אל מול האוכלוסייה הכללית העלו חשש מפני הסיכון הנדיר אך החמור הנ”ל, לנוכח הפופולאריות הרבה של תרופות אלו. כעת הם השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרי-פלסבו שארכו לפחות שישה חודשים, במטרה לקבוע אם הסיכון לאובדנות, ניסיונות אובדניים, מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית בקרב מטופלים באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 בשל סוכרת או השמנה.

איסוף הנתונים כלל חיפוש שיטתי במאגרי MEDLINE, Embase, Clinicaltrials.gov ו-Cochrane, כאשר שני סוקרים בלתי-תלויים בחנו את כל המחקרים ואספו נתונים הנתאם להנחיות מקובלות.

החוקרים זיהו 27 מחקרים קליניים עם 32,357 משתתפים שטופלו באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ו-27,046 משתתפים בזרוע פלסבו, אשר היו במעקב לאורך 142,835 שנות-אדם; הגיל הממוצע של המשתתפים במחקרים עמד על 59.5 שנים, 44.0% היו נשים. בנוסף, זוהו ארבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים אחרים להערכת הסיכון לאובדנות ופגיעה עצמית עם אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אל מול מעכבי DPP-4

בסיכומו של דבר, תועדו 33 מקרי תמותה עקב אובדנות, ניסיונות אובדניים, מחשבות אובדניות, או פגיעה עצמית במטה-אנליזה של 27 מחקרים.

שיעורי ההיארעות של אירועים אלו היו נמוכים מאוד הן בזרוע הטיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 והן בזרוע הפלסבו (0.044 ו-0.040, בהתאמה, לכל 100 שנות-אדם), ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות (p=0.24). יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים בין השפעות אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין מעכבי DPP-4 על אובדנות או פגיעה עצמית במטה-אנליזה של ארבעה מחקרים.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי אין הבדלים בתוצאות על-בפי נוכחות או העדר סוכרת או עם תכשירים ספציפיים ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.

חמישה מבין 31 מחקרים הצביעו על סיכון אפשרי להטיבה בשל אובדן למעקב של למעלה מ-5% מהמשתתפים; עם זאת, יתר המחקרים הצביעו על הטרוגניות נמוכה וסיכון נמוך להטיה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מסייעים בהבנה טובה יותר של פרופיל הבטיחות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ועולים בקנה אחד עם בסיס העדויות לפיו אין סיכון מוגבר לאובדנות או פגיעה עצמית עם טיפול בתכשירים אלו.

JAMA Psychiatry, March 19, 2025

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

גאוט ורטינופתיה סוכרתית: סיכון מוגבר והתפקיד המגן של טיפול להורדת רמות חומצת השתן

מקור: Ophthalmol
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|27/09/2026

המחקר בדק שתי שאלות מרכזיות: האם בקרב חולי סוכרת מסוג 2, נוכחות של גאוט (Gout) קשורה לסיכון מוגבר להתפתחות רטינופתיה סוכרתית (DR) וסיבוכיה? והאם בחולי גאוט שכבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית מתקדמת, טיפול להורדת חומצה אורית (ULT) עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים מסכני ראייה?

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן