American Heart Association (AHA) עדכן את הנחיותיו באשר לשינוי אורח החיים למניעה וטיפול ביל”ד. ההנחיות המעודכנות מפורסמות בגליון פברואר של Hypertension.
עם העליה בלחץ הדם חלה עליה פרוגרסיבית בסיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD). לחץ דם גבוה נותר אפידמיה בארה”ב, אך הוא ניתן למניעה. ע”י שיפור התזונה, ניתן להוריד את לחץ הדם ולהקטין משמעותית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, כולל שבץ, מחלת עורקים קורונרית ואי ספיקת לב.
מהמחקר האחרון עולה כי 27% מהמבוגרים בארה”ב סובלים מיל”ד, המוגדר כלחץ דם סיסטולי של 140 מ”מ כספית ומעלה, לחץ דם דיאסטולי של 90 מ”מ כספית ומעלה, או נטילת תרופות ליל”ד.
31% נוספים מוגדרים כ-Pre-Hypertension, המוגדר כל”ד סיסטולי של 120-139 מ”מ כספית או ל”ד דיאסטולי של 80-89 מ”מ כספית, בהעדר טיפול בתרופות ליל”ד.
עבור מבוגרים מעל גיל 50, הסיכון לפתח יל”ד במהלך החיים מגיע ל-90%. חשש גדול עוד יותר נובע משיעורי הביקורת הנמוכים של יל”ד וכמעט 33% מהתמותה הקשורה ביל”ד ממחלת עורקים קורנורית מופיעה בפרטים ללא יל”ד.
מצטברות עוד ועוד ראיות התומכות בקשר בין גורמים תזונתיים ובין לחץ דם. מחקרים הוכיחו כי שינוי תזונתי עשוי בהחלט להוריד ל”ד, כולל הפחתה בצריכת מלח, ירידה במשקל, מיתון צריכת אלכוהול בקרב שתיינים והיצמדות ל-DASH Diet (Dietary Approaches to Stop Hypertension), המעודדת צריכת אשלגן ופירות וירקות. שחורים רגישים במיוחד לירידת ל”ד בעקבות הפחתת צריכת מלח, העלאת צריכת אשלגן ו-DASH Diet, וגם פרטים אחרים המצויים בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות וכלייתיות בעקבות ל”ד, יכולים לשמור על תבניות דיאטה מועילות.
מאחר שהסיכון לCVD- עולה באופן פרוגרסיבי עם העליה בל”ד, ומתחיל ב-115/75 מ”מ כספית, יש מקום להשקיע מאמצים בהורדת ל”ד הן בפרטים הסובלים מיל”ד והן בפרטים שאינם סובלים מיל”ד. שינויים תזונתיים לבדם יכולים להוריד ל”ד ולמנוע יל”ד בפרטים שאינם סובלים מיל”ד. ב-Stage 1 Hypertension, ללא סיבוכים, המוגדר כל”ד סיסטולי של 140-159 מ”מ כספית או ל”ד דיאסטולי של 90-99 מ”מ כספית, שינויים תזונתיים יעילים כצעד ראשון לפני טיפול תרופתי.
במטופלים הסובלים מיל”ד והחלו כבר בטיפול תרופתי, הפחתת צריכת מלח ושינויים אחרים באורח החיים עשויים להוריד עוד יותר את לחץ הדם.
האתגר הנוכחי הניצב בפני רופאים, חוקרים והאוכלוסיה הכללית, הוא לפתח וליישם אסטרטגיות קליניות יעילות שיביאו לשינויים תזונתיים ממושכים בקרב פרטים ובאופן נרחב יותר באוכלוסיה כולה. אפילו ירידה קלה בלחץ הדם, אם מיושמת עבור האוכלוסיה כולה, עשויה להיות בעלת תועלת עצומה.
ההנחיות שמות דגש על העלאת צריכת פירות וירקות, והגבלת צריכת אלכוהול לרמות מתונות בחולים השותים אלכוהול. רופאים צריכים להעלות בפני הנבדקים עצות לשינויים באורח החיים, ובהתאם לצורך להפנות את אלו הסובלים מיל”ד לדיאטנים, מחנכי בריאות או תכניות לשינוי התנהגותי.
המלצות ספציפיות אחרות כוללות:
o שמירה על משקל תקין או ירידה במשקל במקרים של עודף משקל. החוקרים מציעים כי ירידה במשקל מביאה לירידה בלחץ דם אפילו לפני השגת משקל אידיאלי. עם זאת, ירידה גדולה יותר במשקל מביאה לירידה גדולה יותר בלחץ הדם. בנוסף לדיאטה, פעילות גופנית הינה הכרחית לשמירה על הירידה במשקל.
o הורדת צריכת המלח לכ-1.5 גרם ביום, מאחר ששינוי זה מביא לירידה בלחץ הדם באנשים בסיכון לטרשת עורקים, ויכול למתן את העליה בלחץ הדם עם הגיל ולהקטין את הסיכון לאירועי CVD, טרשת עורקים ואי ספיקת לב. הקטנת צריכת מלח יעילה בהורדת לחץ הדם בעיקר בקשישים ובאלו הסובלים מיל”ד, סכרת, או מחלת כליות כרונית. יותר מ-75% מהמלח הנצרך במזון בארה”ב מקורו במזון מעובד, לכן יש לדרוש מיצרני מזון להקטין את כמות המלח במזון ב-50% בעשר השנים הקרובות.
o צריכת 8-10 מנות פירות וירקות ביום להעלאת צריכת האשלגן, שמוריד ביעילות את לחץ הדם הן בפרטים עם ל”ד תקין והן בנוכחות יל”ד, בעיקר בשחורים. למרות שצריכת האשלגן המומלצת היא 4.7 גרם ליום, בנוכחות הפרעה לתפקודי כליות או אי ספיקת לב חמורה, מומלץ מינון קטן יותר.
o מיתון צריכת האלכוהול, מאחר שקיים קשר מנה-תגובה בין אלכוהול ול”ד, בעיקר באנשים השותים יותר מ-2 משקאות ביום. למרות מטה-אנליזה שכללה 15 מחקרים שהראו כי ירידה בצריכת אלכוהול מביאה לירידה בל”ד סיסטולי ודיאסטולי, גם צריכת אלכוהול מתונה עשויה להיות יעילה בהורדת לחץ דם. במרבית הגברים, צריכת אלכוהול אינה צריכה לעלות על 2 משקאות ביום, או משקה אחד בנשים ורזים.
o דיאטת DASH Diet ודגש על פירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן. הדיאטה צריכה לכלול גם חיטה מלאה, עופות, דגים ואגוזים, ויש להגביל צריכת שומן, בשר אדום, מתוקים ומשקאות ממותקים. ממחקרים עולה כי החלפת חלק מהפחממות בחלבונים , בעיקר ממקור צמחי, או בשומן בלתי-רווי (Monounsaturated) מביא לירידה נוספת בל”ד. מאחר ש-DASH Diet עשירה יחסית באשלגן, זרחן וחלבונים, היא אינה מומלצת בנוכחות אי ספיקת כליות.
שינויים תזונתיים בעלי השפעה מוגבלת או לא-ברורה על לחץ הדם כוללים תוספי שמן דגים, סוגים אחרים של שומן, סידן, מגנזיום, פחממות וחלבונים.
המסר העיקרי הוא פשוט, ככל שמתבגרים, לחץ הדם עולה. למרות שלחץ הדם עשוי להיות נורמלי כעת, 90% מהאמריקאים מעל גיל 50 מצויים בסיכון לפתח ל”ד גבוה במהלך חייהם. לכן, עליהם לפעול לפני שיאובחנו עם יתר לחץ דם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!