1,046 חולים עם תסמונת כלילית חדה ללא עליית ST מ-56 בתי חולים באנגליה נבדקו. על פי דיווח בגיליון נובמבר של European Heart Journal, מעקב של 6 חודשים נערך ל-653 ומעקב של 45 חודשים ל-490 חולים.
שרידות כללית היתה 77.8%, כש-73% מהמיתות הנגרמו מסיבות קרדיווסקולריות.
קיים סיכון מתמשך ממשי בששת החודשים הראשונים לאחר גילוי תסמונת כלילית חדה ללא עליית ST עם הערכת אחוז מוות שנתי של 6%.
גורמי סיכון קונבנציונלים כמו גיל, מין זכר, כשל לבבי, ירידת ST או חסם צרור והיסטוריה של שבץ צפו סיכונים קצרי וארוכי טווח גבוהים.
מצד שני, לאחר שליטה על הגורמים, רווסקולריזציה שבוצעה במשך 6 החודשים הראשונים היתה קשורה לירידה ב-70% בסיכון לתמותה, ושימוש באספירין בבית חולים הוריד את הסיכון לתמותה בכמעט 50%.
החוקרים מעודדים טיפולים המבוססים על הוכחות, שימוש רחב יותר ברווסקולריזציה והצגת טיפולים יעילים חדשים בכדי להפחית את הסיכונים שזוהו במחקרם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!