רקע: Clopedigrol (פלביקס) הינו תכשיר המעכב את תהליך אגרגצית טסיות. תרופה זה ניתנת במקרים רבים לחולים העוברים צינתור (PCI) או חולים עם תסמונת כלילית חריפה. השפעתו המגינה במניעת תרומבוס עלולה להיות בעייתית בחולים העוברים ניתוח מעקפים כליליים.
שיטות: הנתונים נאספו רטרוספקטיבית אודות 312 חולים אשר עברו ניתוח מעקפים כליליים דחוף בשנים 1999-2001. החולים חולקו ל-3 קבוצות: קבוצה א’: אלו שנטלו קלופדיגרול בתקופה של 4 ימים טרם הניתוח; קבוצה ב’: אלו שנטלו תרופה זו בימים 5-8 ימים טרם הניתוח וחולים (קבוצה ג’) שהטיפול בקלופדיגרול הופסק יותר מ-8 ימים טרם הניתוח או שלא טופלו כלל בתרופה זו.
תוצאות: הנתונים הטרום ניתוחיים ותוך ניתוחיים היו דומים בשלושת הקבוצות למעט הפרמטר של אחוז תמותה צפוי ומשך זמן אישפוז צפוי. אלו היו גבוהים יותר בחולים אשר נטלו קלופדיגרול בתוך 4 הימים מהניתוח (קבוצה א’).
כמות הדמם בנקזים ביממה הראשונה היתה גדולה יותר בקבוצה א’ מאשר בקבוצה ב’ (1044±750 vs 528±250, p<0.01). ממוצע מתן ס”ה תוצרי דם היה אף הוא גדול יותר בקבוצה א’ מאשר קבוצה ב’ (12.2±15.4 vs 1.2±2.0).
ניתוח חוזר בשל דמם ניצפה ב- 14.6%, 2.6% ו- 1.7% בקבוצות א’-ג’, בהתאמה. זמן האשפוז היה ארוך יותר בחולים מקבוצה א’.
לא היו הבדלים מובהקים בשיעור התמותה, אוטם לבבי, שבץ מוחי, זיהום או אי”ס כליות בין הקבוצות. ניתוח רב משתנים (multivariable analysis) הדגים שמתן קלופדיגרול בתוך 4 הימים טרם הניתוח היה מנבא בלתי תלוי למתן תוצרי דם (O.R=4.22, p=0.001), זמן שהות ביחידה לטיפול נמרץ (O.R=3.14, p=0.006) ומשך זמן אישפוז.
מסקנות: קלופדיגרול הניתן בתוך 4 ימים טרם הניתוח נמצא באסוציאציה עם עליה באבדן דם לאחר הניתוח, עליה בשכיחות צורך בניתוח חוזר ומהווה גורם סיכון בלתי תלוי לנחיצות בתוצרי דם והארכת זמן אישפוז ביח’ לטיפול נמרץ ומשך האשפוז בכלל.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!