הטיפול בחולה מבוגר עם אוטם חריף בשריר הלב ושוק קרדיוגני באמצעות התערבות כלילית מילעורית דחופה – ראשונית ((Primary PCI (percutaneous coronary intervention) :

דר’ שמואל בנאי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית, סגן מנהל המחלקה הקרדיולוגית,ביה”ח בקור חולים, ירושלים.

א.ב. גבר בן 76 הגיע לחדר המיון בשעה 2 לפנות בוקר עקב כאב חזק בקדמת החזה אשר החל כשעה וחצי טרם הגעתו. הוא אובחן בחדר המיון כסובל מאוטם תחתון – אחורי חריף.

לחץ דמו היה 85/60 ממכ’, קצב הלב – 40 לדקה, עם חסם עלייתי – חדרי מלא וקצב מילוט נודאלי.

מצבו הכללי היה לא טוב. הוא נראה סובל מאד, חוור ומזיע.

בחדר המיון הוחדר קוצב לב לחדר הימני. הוחל טיפול תרופתי אשר כלל:

הפרין 5000 יח’ בבולוס לוריד. אספירין 200 מג’ בלעיסה, פלביקס 300 מג’ בבליעה. כמו כן הוחל בהזלפה תוך ורידית של אגרסטט והחולה הועבר במהירות לחדר הצנתורים.

אנגיוגרפיה סלקטיבית של המערכת הכלילית השמאלית הדגימה עורק כלילי קדמי יורד ועורק שמאלי עוקף טרשתיים אך ללא היצרויות חוסמות.

קליפ מס 1:

בהזרקה לעורק הכלילי הימני נראה העורק חסום לחלוטין בחלקו הפרוקסימלי ללא זרימת דם בתוכו דיסטלית לחסימה: TIMI flow perfusion grade = 0. ניתן להבחין באלקטרודת הקוצב בחדר הימני של הלב.

קליפ מס 2:

ניתן היה להעביר תיל מוליך דרך החסימה בעורק הימני, ועל פניו להעביר בלון בקוטר 2 ממ’ ולנפח אותו בתוך החסימה. משך ניפוח הבלון 15 שניות.

קליפ מס 3:

אחרי ניפוח הבלון בקוטר 2 ממ’, הוצא הבלון מהעורק. בהזרקה לעורק נראה העורק פתוח תוך השגת איכות זרימת דם טובה – TIMI Flow = 3 , אבל אזור החסימה עדיין עם היצרות ואי סדירות, כמו כן ניתן להבחין בכמות גדולה של טרומבוס בתוך החלל.

בשלב זה הכאב בחזה חלף, והופיע קצב סינוס עצמוני, ללא תלות של החולה בקוצב הלב.

קליפ מס 4:

עתה הוחדר בלון בקוטר 3.0 ממ’ אשר נופח באזור החסימה. משך ניפוח הבלון 30 שניות.

קליפ מס 5:

לאחר ניפוח הבלון, הטרומבוס בחלל לא נראה יותר, זרימת הדם בעורק באיכות תקינה, אבל אזור החסימה עדיין עם אי סדירות של הדופן והיצרות יחסית. לאור התוצאה שאיננה אופטימלית הוחלט להשתיל סטנט בעורק.

קליפ מס 6:

סטנט מסוג BX של חברת Cordis בקוטר 4.0 ממ’ ובאורך 23 ממ’, ממוקם ומנופח באזור ההיצרות. בעת הניפוח מתלונן החולה על התחדשות כאב בחזה. משך הניפוח 20 שניות.

קליפ מס 7:

לאחר השתלת הסטנט העורק פתוח לרווחה, ללא היצרות שיורית, זרימת דם תקינה.

המצב ההמודינמי של החולה השתפר מיד. לחץ הדם עלה לערכים תקינים. עירוי האגרסטט ניתן למשך 24 שעות בסך הכל. הפרין לא ניתן יותר פרט לבולוס הראשוני בחדר המיון. החולה המשיך לקבל פלביקס 75 מג’ ליום ואספירין 100 מג’ ליום.

כעבור 4 ימים שוחרר החולה לביתו והוא במצב כללי טוב מאד.