במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Research & Clinical Practice מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ואוטם לבבי חד, טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 מלווה בסיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לחומר ניגוד, בפרט בחולים ללא היסטוריה של מחלת כליות כרונית.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין טיפול כרוני בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 ובין התפתחות נזק כלייתי חד על-רקע חומר ניגוד בחולים עם סוכרת ואוטם לבבי חד שהופנו להתערבות כלילית מילעורית.
המחקר הרב-מרכזי כלל חולים עם סוכרת מסוג 2 ואוטם לבבי חד, שעברו התערבות כלילית מילעורית בין 2018 עד 2021. אוכלוסיית המחקר סווגה לפי היסטוריה של מחלת כליות כרונית וטיפול תרופתי כנגד סוכרת בתחילת הדרך (מטופלים בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 אל מול אלו שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו).
מדגם המחקר כלל 646 חולים (גיל חציוני של 70 שנים), מהם 111 מטופלים במעכבי SGLT-2 (28 חולים עם מחלת כליות כרונית) ו-535 חולים שלא קיבלו טיפול בתרופות ממשפחה זו (221 חולים עם מחלת כליות כרונית).
בקרב מטופלים בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 תועדו ערכי קריאטינין נמוכים יותר משמעותית 72 שעות לאחר הצנתור הכלילי, הן באלו עם היסטוריה של מחלת כליות כרונית והן באלו ללא מחלת כליות כרונית בעברם.
מהנתונים עולה כי תועדו בסך הכול 76 מקרים (11.8%) של נזק כלייתי חד משנית לחשיפה לחומר ניגוד, כאשר שיעור המקרים היה נמוך יותר משמעותית בקרב מטופלים במעכבי SGLT-2, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו (5.4% לעומת 13.1%, בהתאמה, p=0.022). ממצאים אלו אושרו גם בחולים ללא היסטוריה של מחלת כליות כרונית (p=0.040).
בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, טיפול במעכבי SGLT-2 שמר על ערכי קריאטינין נמוכים יותר משמעותית בעת השחרור מבית החולים.
השימוש בתרופות ממשפחת מעכבי SGLT-2 זוהה כמנבא בלתי-תלוי של שיעור מופחת של אירועי נזק כלייתי חד משנית לחשיפה לחומר ניגוד (יחס סיכויים של 0.356, p=0.038).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בחולי סוכרת עם אוטם לבבי חד, בפרט באלו ללא מחלת כליות כרונית, טיפול במעכבי SGLT-2 עשוי להפחית את הסיכון לנזק כלייתי חד משנית לחשיפה לחומר ניגוד.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!