החייאה באוויר חדר מפחיתה את שיעורי התמותה בטווח הקצר ביילודים שנולדו במועד, בהשוואה לשימוש בחמצן טהור, בעוד שריכוז החמצן האופטימאלי בהחייאה של פגים עדיין אינו-ברור, כך עולה משתי סקירות שיטתיות חדשות, שפורסמו בכתב העת Pediatrics.
במחקר הראשון, החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת תוצאות השימוש בריכוזי חמצן שונים ביילודים שנולדו במועד ושל פגם שנולדו לאחר לפחות 35 שבועות היריון, אשר נדרשו לתמיכה נשימתית בלידה.
הסקירה כללה עשרה מחקרים עם סך כולל של 2,164 משתתפים. השימוש באוויר חדר (אחוז חמצן נשאף של 21%) לווה בתועלת מובהקת סטטיסטית בהערכת שיעורי התמותה בטווח הקצר, בהשוואה לשימוש בחמצן טהור (אחוז חמצן נשאף של 100%) (7 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 1,469 חולים, סיכון יחסי של 0.73). לא תועדו הבדלים מובהקים בליקוי נוירו-התפתחותי (שני מחקרים אקראיים ומבוקרים, 360 משתתפים) או באירועי אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית (חמישה מחקרים אקראיים ומבוקרים, 1,315 משתתפים).
במחקר השני הושלמה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה להערכת תוצאות השימוש בריכוזי חמצן שונים בפגים שנולדו לאחר פחות מ-35 שבועות היריון, אשר נדרשו לתמיכה נשימתית בלידה.
הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים ומבוקרים וארבעה מחקרי עוקבה, עם סך כולל של 5,697 משתתפים. הנתונים לא העידו על תועלת מובהקת סטטיסטית או נזקים בעקבות התחלת טיפול בריכוז חמצן נמוך יותר, בהשוואה לשימוש בריכוז חמצן גבוה (968 פגים). יתרה מזאת, לא תועדו הבדלים בשיעורי תמותה ארוכת-טווח, ליקוי נוירו-התפתחותית, או תחלואה אחרת.
בעקבות מחקרים אלו, החוקרים כתבו כי בהחלטה על הטיפול האופטימאלי בחמצן, בעוד שביילודים שנולדו לאחר לפחות 35 שבועות היריון, טיפול בחמצן באוויר חדר לווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בטווח הקצר, בהשוואה לשימוש בחמצן טהור, בפגים שנולדו לאחר פחות מ-35 שבועות היריון, הטיפול הטוב ביותר עדיין אינו ידוע.
Pediatrics 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!