שילוב דנרבציה כלייתית (Targeted Lung Denervation) עם טיפול במרחיבי סמפונות ארוכי טווח בחולים עם מחלת ריאות חסימתית-כרונית בדרגה בינונית-עד-חמורה הפחית אירועים נשימתיים בלמעלה ממחצית, בהשוואה לטיפול דמה, כך עלה מתוצאות מחקר AIRFLOW-2, שפורסמו במהלך כנס ה-European Respiratory Society.
מדגם המחקר כלל 82 חולי COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) ב-16 אתרים באירופה, אשר חולקו באקראי לטיפול דמה (41 חולים) או טיפול בדנרבציה ריאתית (41 חולים).
החוקרים מדווחים כי בין 3 ו-6.5 חודשים, 32% מהחולים בקבוצת ההתערבות פיתחו אירועים חריגים נשימתיים, בהשוואה ל-71% מאלו בקבוצת הביקורת. אירועים שאירעו במהלך שלושת החודשים הראשונים לא נכללו במחקר, בכדי לשלול אירועים משנית לברונכוסקופיה.
מהמחקר עלה כי למרות שלא היו הבדלים משמעותיים בכלל התלקחויות COPD בין שתי הקבוצות במהלך השנה הראשונה של המחקר, התלקחויות חמורות שדרשו אשפוז היו פחות נפוצות בקבוצת הדנרבציה הריאתית, רמז לכך שלטיפול עשוי להיות יתרון מבחינת מאזן עלות-תועלת.
החולים בקבוצת הביקורת התנהגו די דומה לשנה הקודמת, כאשר כ-25%-30% מהחולים הללו נדרשו לאשפוז חוזר. עם זאת, בקבוצת ההתערבות תועדה ירידה גדולה בשיעור אירועים אלו. מבחינה מספרית, תוצאי היעילות ואיכות החיים לאחר 6 ו-12 חודשים נטו לטובת ההתערבות הפעילה, אך המחקר לא היה בעל עוצמה מספקת בכדי לזהות מובהקות סטטיסטית:
· מדד Modified Medical Research Council להערכת קוצר נשימה הצביע על ירידה לאחר שישה חודשים של 0.47- נקודות עם דנרבציה ריאתית, לעומת 0.26- נקודות בקבוצת הפלסבו; לאחר שנה אחת היקף הירידה עמד על 0.46- ו-0.21- נקודות, בהתאמה.
· מדד St. George’s Respiratory Questionnaire COPD ירד ב-8.31- לעומת 3.76 נקודות לאחר שישה חודשים וב-5.30- לעומת 2.50- לאחר שנה אחת.
מדד FEV1 היה טוב יותר בקבוצת הדנרבציה לאחר שישה חודשים (128 מ”ל לעומת 86 מ”ל), אך יתרון זה לא נותר לאחר שנה אחת. מדד FVC נטה לטובת ההתערבות הפעילה בשתי נקודות הזמן (253 לעומת 147 לאחר שישה חודשים ו-253 לעומת 211 לאחר שנה אחת).
אירועים חריגים חמורים כללו התלקחות COPD, שפעת, כשל נשימתי או זיהום נשימתי, דלקת ריאות, טכיפנאה, צפצופים, פגמים בדרכי האוויר הדורשים התערבות והחמרת ברונכיטיס או קוצר נשימה. מרבית האירועים הנשימתיים בכל קבוצה כללו התלקחות COPD, לאחריה קוצר נשימה, דלקת ריאות, ברונכיטיס ואחרים.
אירועים חריגים חמורים תועדו ב-17 חולים בקבוצת ההתערבות וב-16 חולים בקבוצת הביקורת, אירועים נשימתיים תועדו ב-6 לעומת 15 חולים, בהתאמה, ואירועים במערכת העיכול ב-6 לעומת 2 חולים, בהתאמה. לא תועדו מקרים בהם נדרשה התערבות תרפואיטית בשל אירועים משנית לטיפול בדנרבציה ריאתית, לא תועדו מקרי תמותה בשתי קבוצות המחקר.
מתוך כנס ה-ERS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!