הנחיות עדכניות מטעם ה-CDC בנוגע לזיהום בנגיף זיקה בהיריון (MMWR)

במאמר שפורסם בכתב העת Morbidity and Mortality Weekly Report מפרטים מומחי ה-CDC את הנחיות הביניים העדכניות בנוגע לטיפול בנשים הרות עם חשד לחשיפה לנגיף זיקה.

עדכון ההנחיות בוצע בתגובה לירידה בשיעורי הימצאות המחלה באמריקה ועדויות לפיהן על אפשרות זיהוי ממושכת של נוגדני IgM כגד הנגיף.

ההנחיות נוגעות גם לקושי בפרשנות מדויקת של תוצאות בדיקות לנגיף זיקה. הירידה בשכיחות זיקה מעלה את הסיכויים לתוצאות חיוביות-שגויות ועדויות חדשות מעידות כי נוגדנים לנגיף ניתנים לזיהוי מעבר ל-12 שבועות לאחר הזיהום. לכן, נוכחות הנוגדנים אינה מבחינה באופן מדויק בין זיהום בנגיף זיקה שאירע טרם ההיריון ובין זיהום במהלך ההיריון.

להלן עיקרי ההמלצות:

·         יש לשאול את כל הנשים ההרות בארצות הברית ושטחיה אודות חשיפה אפשרית לנגיף זיקה לפני ובמהלך היריון בכל ביקור לאורך ההיריון. על המטפלים לשאול אודות תסמיני זיקה (חום, פריחה, כאבי מפרקים ודלקת לחמית).

·         נשים הרות צריכות להימנע מטיולים לאזורים בסיכון להדבקה בנגיף זיקה. במידה ובני הזוג המיניים שלהן חיים באזור זה, אזי על נשים הרות להשתמש בקונדומים או להימנע מיחסי מין במהלך ההיריון.

·         בנשים הרות עם חשיפה לאחרונה לנגיף זיקה ותסמיני זיקה יש להשלים בדיקת NAT (Nucleic Acid Test) של הדם והשתן ובדיקת IgM מוקדם ככל הניתן, לאורך 12 שבועות לאחר הופעת התסמינים.

·         בנשים הרות ללא תסמינים אך עם המשך חשיפה אפשרית לנגיף זיקה, בדיקות נוגדני IgM אינן מומלצות עוד באופן שגרתי; יש להציע בדיקת NAT שלוש פעמים במהלך ההיריון, אם כי המועד האופטימאלי ותדירות הבדיקות אינם ידועים.

·         בנשים הרות ללא תסמינים עם חשיפה אפשרית לאחרונה לזיקה, בדיקה שגרתית לנגיף אינה מומלצת, אך ניתן לשקול זאת במסגרת תהליכי קבלת החלטות משותפים.

·         בנשים הרות עם חשיפה אפשרית לאחרונה לזיהום בנגיף זיקה, עם ממצאים מרמזים לתסמונת זיקה מולדת בעובר, יש להשלים בדיקות NAT ו-IgM אצל האם.

·         בנשים לא-הרות עם חשיפה מתמשכת לנגיף זיקה, בדיקת IgM לנגיף זיקה אינה נדרשת לביסוס רמות IgM בסיסיות כחלק מייעוץ לפני היריון.

ה-CDC ממליץ למטפלים לייעץ לנשים אודות הסיכונים והתועלת של בדיקות לנגיף זיקה באמצעות מודל קבלת החלטות משותף.

MMWR Morb Mortal Wkly Rep. Published online July 24, 2017

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן