מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי מבחן תגר גלוטן עשוי לסייע בזיהוי החולים המעטים עם רגישות לגלוטן שאינה על-רקע מחלת צליאק (NCGS, או Non-Celiac Gluten Sensitivity).
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תגר גלוטן, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, הוצע לאישור האבחנה של רגישות לגלוטן שאינה על-רקע מחלת צליאק בחולים ללא מחלת צליאק, המגיבים לדיאטה ללא-גלוטן. במטרה לקבוע את הדיוק של גישה זו, הם בחנו את הנתונים מעשרה מחקרים מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, להערכת תגר גלוטן, שכללו 1,312 מבוגרים.
משך התגר במחקרים אלו היה שונה ונע בין יום אחד ועד שישה שבועות, המינונים היומיים ששימשו לתגר היו שונים ונעו בין 2-52 גרם וגם הרכב הפלסבו השתנה (תכשירים ללא-גלוטן, קסילוז, חלבון חיטה, אורז, או עמילן תירס). מרבית המחקרים מצאו כי תגר גלוטן הביא לעליה משמעותית במדדי תסמינים, בהשוואה לפלסבו. עם זאת, רק 38 מבין 231 החולים עם NCGS (16%) הדגימו תסמינים ספציפיים לגלוטן. יתרה מזאת, ב-40% מהנבדקים הללו תגובת אין-בו (תסמינים דומים או מוגברים בתגובה לפלסבו).
ממצאים אלו מעידים על הטרוגניות רבה וכשל אפשרי במתודולוגיה של המחקרים להערכת תגר גלוטן, מטילים ספק אודות אשמת גלוטן במרבית החולים עם חשד ל-NCGS ומדגישים א חשיבות אפקט אין-בו במחקרים מסוג זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!