במאמר שפורסם בכתב העת BMJ Open Respiratory Research מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי בשמנים, מדד מסת הגוף (BMI או Body Mass Index) אינו בקורלציה טובה עם כשל כרוני באיוורור וכי המדדים הטובים ביותר בקורלציה עם שומן ויסארלי ותגובת איוורור להיפוקסיה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רק שליש מהשמנים מפתחים כשל כרוני באיוורור וכעת הם ביקשו לבחון גורמים שונים העשויים להיות קשורים עם כשל כרוני באיוורור.
למשתתפים במחקר חושב מדד מסת גוף של מעל 30 ק”ג למטר בריבוע, בנוכחות/בהעדר כשל כרוני באיוורור (לחץ עורקי חלקי בעירות של פחמן דו-חמצני גדול מ-6 kPa או עודף-בסיס של 2 מילימול לליטר ומעלה). גורמים שנבחנו סווגו למספר קבוצות: (1) מדדי השמנה, (2) תפקוד ריאתי, (3) כוח שרירי נשימה ושרירים שאינם קשורים בנשימה, (4) משתני בדיקת שינה, (5) תגובות היפוקסיה והיפרקרביה ו-(6) מספר מדדים הורמונאליים, תזונתיים ודלקתיים.
מדגם המחקר כלל 71 משתתפים שמנים (52% גברים) לאורך 27 חודשים, עם חציון מדד מסת גוף של 47 ק”ג למטר בריבוע.
מניתוח חד-משתני הקורלציה הטובה ביותר של עודף-בסיס בכל קבוצה הייתה: (1) מדידת שומן ויסארלי לפי בדיקת DEXA; (2) מדד FEV (Forced Expiratory Volume in 1 second) בשכיבה; (3) לחץ מקסימאלי ברחרוח; (4) ריוויון חמצן עורקי ממוצע במהלך הלילה; (5) תגובה איוורורית לנשימת 15% חמצן ו-(6) ויטמין D.
בניתוח רב-משתנים, רק שומן ויסארלי ותגובת איורור להיפוקסיה נותרו מובהקים סטטיסטית.
BMJ Open Respir Res. 2016;3(1)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!