מאת ד”ר אולה קראסיק
מחקר חדש אשר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת British Journal of Dermatology סוקר את הספרות הקיימת כיום אודות DI-SCLE (או drug-induced subacute cutaneous lupus erythematosus ).
התאור הראשון של הנגעים בעור של DI-SCLE בשילוב עם נוגדנים עצמיים Ro/SS כתגובה ל-Hydrochlorothiazide (דיזותיאזיד) תוארה בשנת 1985. מאז, תרופות רבות נוספות נוספו לרשימת הגורמים האפשריים להתפתחות DI-SCLE . זיהוי וטיפול במצב זה בעייתי במיוחד במטופלים הנוטלים תרופות רבות העשויות לגרות DI-SCLE .
במחקר זה סקרו החוקרים את הספרות הקיימת עד לאוגוסט 2009 אודות DI-SCLE . סך של 117 מקרים נכללו בסקירה.
* הרב הגדול של המטופלים היו נשים לבנות בגיל ממוצע של 58 שנים.
* התרופות העיקריות שנמצאו כמעוררות DI-SCLE היו ממשפחות מורידי לחץ דם ואנטי-פטרייתיים.
* זמן הדגירה בין החשיפה לתרופה לבין הופעת נגעים של DI-SCLE נמצא כשונה מאד בין מקרים שונים ותלוי בסוג התרופה.
* רב המקרים של DI-SCLE חלפו באופן ספונטני תוך שבועות לאחר הפסקת נטילת התרופה.
* ב-80% נמצאו נוגדנים עצמיים מסוג Ro/SS . רובם נשארו חיוביים גם לאחר הפסקת פעילות המחלה העורית.
* לא נמצאו הבדלים משמעותיים במאפיינים הקליניים, ההיסטופתולוגיים והאימונופתולוגיים בין DI-SCLE לבין SCLE אידיופתי.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!