מומחים שהעבירו הרצאה בכנס המדעי הבינלאומי לשנת 2010 של WAO (World Allergy Organization) טענו כי מצטברות עדויות התומכות בהשערה לפיה הפרעות בחולים עם אסתמה מאוזנת-היטב עשויות לנבוע מדום נשימה חסימתי בשינה.

המומחים משערים כי מחלה אחת גורמת לשנייה או שלשתיים סיבה משותפת. לטענתם, תלונות כלליות בנוגע לשינה הן די נפוצות בחולי אסתמה ולעיתים קרובות נובעות מאסתמה לא-מאוזנת. אסתמה לילית הינה סממן אופייני של המחלה. ישנה אפשרות כי דום נשימה בשינה הינו גורם המחמיר אסתמה. למעשה, היא נחשבת לתסמין המעיד על חומרת המחלה או החמרתה.

במחקר קודם הציגו חוקרים עדויות לפיהן תסמינים ליליים קשורים למצב הירדמות. מהממצאים עולה כי במידה וחולה אסתמה נותר ער, חלה ירידה בהיצרות דרכי האוויר. המשמעות היא כי השינה היא זו שגורמת להיצרות דרכי האוויר, ולא תזמון השינה.

מספר מגנונים אפשריים עשויים להסביר את הצרות דרכי האוויר בזמן שינה: קירור, השפעת שכיבה על הגב, אלרגיה, החזר קיבה-ושט ודום נשימה חסימתי בשינה.

המציגים טענו כי גם חולים עם אסתמה מאוזנת היטב סובלים מהפרעות שינה ובהמשך דנו בקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין איזון אסתמה.

במחקר קדם שכלל 472 חולי אסתמה שהשלימו שאלונים בנוגע להפרעות שינה ואיזון אסתמה, חוקרים מצאו כי בחולי אסתמה לא-מאוזנים קיים סיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה (OR = 3.60, 95% CI = 2.16-5.98,  p=0.0001). גורמים משמעותיים אחרים כללו השמנת-יתר ו-GERD. לאחר תקנון לערפלנים, בחולים עם OSA יחס הסיכויים עמד על 2.87 בנוכחות אסתמה לא-מאוזנת.

החוקרים ציינו כי תוצאות אלו תומכות במחקר שפורסם בשנת 2005 בו נבחנו גורמי סיכון להתלקחויות אסתמה קשה לטיפול. מהממצאים עלה כי קיימת שכיחות גבוהה של דום נשימה חסימתי בשינה בנוכחות אסתמה קשה לטיפול.

הטיפול האנטי-כולינרגי Tiotropium Bromide נמצא יעיל בהקלה על תסמיני אסתמה לא-מאוזנת. בהתייחסות למחקר זה, המומחים טענו כי המנגנון הכולינרגי המתווך ע”י שאיפה כנגד דרכי אוויר סגורות מעלה את אפשרות הטיפול בתרופות אנטי-כולינרגיות בחולים אלו. נזלת הינה גורם מחמיר לאסתמה ודלקת , וגודש של האף הינו גורם סיכון לנחירות. ידוע היטב כי קיים קשר הדוק בין נחירות ובין דום נשימה חסימתי בשינה.

בנוסף, החוקרים מציינים כי השמנת-יתר הינה גורם סיכון להתפתחות דום נשימה חסימתי בשינה. השאלה הקריטית היא כמה מהם סובלים מדום נשימה בשינה. טיפול אנטי-כולינרגי עשוי לסייע לטיפול בחולים עם אסתמה ודום נשימה בשינה.

ניתן לקבוע אבחנת דום נשימה חסימתי בשינה על-פי ניטור רמות NO (Nitric Oxide). ממחקר שפורסם לאחרונה עולה כי רמות NO, שהוא סמן מוכר היטב לדלקת בדרכי האוויר, היו גבוהות יותר באוויר הננשף בקרב חולים עם דום נשימה חסימת בשינה, בהשוואה לנבדקים בריאים או חולים עם אסתמה או סינוסיטיס כרונית.

החוקרים מצאו רמות גבוהות יותר של NO בפה באוויר הננשף בקרב חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, בהשוואה לנבדקים בריאים או אלו עם אסתמה או סינוסיטיס כרונית. הן בקרב חולי אסתמה והן בקרב חולים עם סינוסיטיס כרונית, רמת NO בפה הייתה דומה לזו של ביקורות בריאות.

החוקרים כותבים כי במידה ומודדים את רמות NO בטיפול באסתמה, יש לקחת בחשבון כי ייצור NO אופייני גם לחולים עם דום נשימה בשינה, ולא רק בחולי אסתמה. עם מדידת רמות NO בפה ובאוויר הננשף, ניתן להבחין בין המקור ולהתאים את הטיפול לאסתמה או דום נשימה בשינה.

World Allergy Organization (WAO) 2010 International Scientific Conference

לידיעה במדסקייפ