מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס הבינלאומי החמישי International Conference on Healthcare-Associated Infections (ICHAI) עולה כי לעיתים קרובות נעשה שימוש בציוד הגנתי אישי (Personal protective equipment, PPE) כשאין לכך התוויה קלינית. כך למשל, מדווחים החוקרים כי שימוש בכפפות נעשה למעלה מ-40% מהזמן שלא לצורך.

החוקרים מסבירים כי שימוש נכון בציוד הגנתי אישי הינו חשוב, וכי מצמצם את הסיכון לזיהומים הקשורים במתן טיפול רפואי ומגן על אנשי הצוות הרפואי. עם זאת, לנהלים אלו ישנם גם חסרונות, ויש לפיכך להיעזר בהם רק כאשר מספקים תועלת ברורה.

במחקרם זה, ביקשו החוקרים לבחון באיזו מידה נעשה שימוש בציוד הגנתי אישי ובנהלי בידוד שלא לצורך בקרב אנשי צוות סיעודי במרכז רפואי אקדמי יחיד. נכללו 317 אחיות אשר נתבקשו למלא שאלון מקוון, ובו נשאלו באילו אמצעי הגנה אישיים היו עושות שימוש בכל אחד מעשרה סיפורי מקרה קליניים. סיפורי המקרה כללו היסטוריה קלינית קצרה ופעולה טיפולית ספציפית שהיה לבצעה.

החוקרים מצאו כי כפפות היו אמצעי ההגנה האישי בו נעשה השימוש הרב ביותר במצבים בהם לא הייתה כל התוויה קלינית לבידוד ומיגון, כש-42.1% מהנבדקות ציינו כי היו עושות שימוש בכפפות, 19.2% אמרו כי היו נעזרות באמצעים מגנים מפני נוזלים ו-13.1% ציינו כי היו נעזרות במסכות N-95, בעוד שפחות מ-10% ציינו כי היו נעזרות (שלא לצורך) בציוד המגן על העיניים (8.3%), מסכות כירורגיות (6.2%) או כפפות סטריליות (6.2%).

בנוסף, בשלושה מצבים המצריכים שימוש בנהלי בידוד מקובלים בלבד, שימוש מיותר ומופרז דווח בקרב 38.7%, 11.6% ו-9.3%.

החוקרים מדווחים כי הכרה טובה יותר של נהלי השליטה בזיהומים הביאה לסבירות נמוכה יותר של שימוש שלא לצורך בכפפות (OR, 0.86; 95% CI = 0.79-0.94; p < 0.01) וציוד להגנה מפני נוזלים (OR, 0.94; 95% CI = 0.90-0.98; p < 0.01). הם מוסיפים כי מין הנבדק, מקום עבודתו ושנות ניסיונו לא השפיעו על מידת השימוש ב-PPE.

בין המקורות החשובים למידה ביחס להרגלי מניעת זיהומים מזכירים החוקרים תזכירי מדיניות כתובים (84.9%) ומומחים בבית החולים מתחום האפידמיולוגיה או מניעת הזיהומים (76.3%). מקורות נוספים כללו עמיתים לעבודה (41.1%), אחיות אחראיות (33.8%) ולימוד עצמי (33.3%).

לדברי החוקרים, ישנה הבנה הולכת וגוברת כי יתכן וישנן תופעות שליליות הכרוכות בשימוש באמצעי הגנה אישיים בנהלי בידוד, לרבות שיעורים גבוהים יותר של דיכאון וחרדה, שיעור גבוה יותר של נפילות, מגע מוגבל עם צוות הרופאים והאחיות ויתכן שאף שביעות רצון נמוכה יותר של המטופלים. הם מציינים כי מאמצים הנעשים לעידוד השימוש ב-PPE צריכים לבחון דרכים לשיפור ההיענות להם במצבים הקליניים המתאימים, ולהכיר בכך ששימוש יתר באמצעי הגנה אלו עשוי להוות חיסרון של תוכניות אלו.

מומחית בתחום האפידמיולוגיה שנתבקשה להגיב לפרסום הדברים מציינת כי מחקרים קודמים תיארו את השימוש השגוי באמצעי הגנה אישיים, אולם עד כה טרם אופיינה האפשרות של שימוש יתר במצבים קליניים ספציפיים. לדבריה, יתכן ולממצאי המחקר הנוכחי תהיינה השלכות כלכליות וכאלו הקשורות באופן הטיפול בחולים. כך למשל, 13% מהנבדקים ציינו כי היו עושים שימוש במסכת N-95 בסיפור מקרה ללא התוויה קלינית לכך. סוג זה של ציוד הגנתי, היא טוענת, הינו יקר ובנסיבות מסוימות עשוי להיות מוגבל במלאי, כפי שהיה בתחילת הפנדמיה של נגיף השפעת מסוג H1N1.

לדברי המומחית, היה מעניין לבחון שמא השימוש השגוי שדווח במחקר זה תואם להרגלי השימוש של הנבדקים בפועל כשאלו ניצבים בפני מצבים קליניים דומים הלכה למעשה, ושמא השימוש שדווח בציוד הגנתי אישי במצבים אלו משתנה לאחר התפרצויות של מחלות בסביבת בית החולים.

מתוך הכנס הבינלאומי החמישי International Conference on Healthcare-Associated Infections (ICHAI) שנערך במרץ 2010 באטלנטה, ג’ורג’יה.

לידיעה במדסקייפ