מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) עולה כי הימנעות תזונתית מאלרגנים במהלך ההיריון ולאחריו בקרב אמהות לילדים עם אלרגיה למזון עשויה לצמצם את ההתפתחות של רגישות לבוטנים ולביצים ושל תסמיני אסתמה בילד הבא.

לטענת החוקרים, הימנעות זו עשויה להיות יעילה מאוד במשפחות בעלות מוטיבציה רב המצויות בסיכון גבוה. הם מספרים כי המחקר נערך בעקבות פניותיהם של הורים לילדים עם אלרגיה למזון לעזרה. בעקבות ילד אחד הסובל מאלרגיה זו, ביקשו ההורים לדעת מה ביכולתם לעשות על מנת למנוע מילדיהם הבאים להתמודד עם אותן הבעיות.

לשם כך, נכללו במחקר 274 משפחות עם ילדים להם אלרגיות משמעותיות למזון או כאלו לאלרגנים הנישאים באוויר, ואשר אמהותיהם הרו בשנית. במהלך שלושת החודשים האחרונים של ההיריון, בהנקה ועד השנה השנייה לחיי הילד, האמהות קיבלו הדרכה ועידוד להימנע ממזונות כגון בוטנים, אגוזים, חלב פרה וביצים, כחלק מאסטרטגית הימנעות מאלרגנים. החוקרים מדגישים כי חשוב במיוחד היה להימנע מבוטנים ואגוזים, וזאת לאור הסיכון הגבוה של אלרגיות למזונות אלו להפוך לכרוניות.

תוכנית ההימנעות, אשר נבחרה בידי אמהות ל-202 ילדים שניים, כללה חינוך וייעוץ בדבר פיצוי תזונתי לאור ההימנעות מצריכת חלב פרה. אמהותיהם של 111 ילדים נוספים בחרו שלא לאמץ את התוכנית. החוקרים עקבו אחר כלל הילדים בתום 18 חודשים של מעקב, ושוב (אם כי אחר מספר קטן יותר של ילדים) בתום שלוש שנים (73 ילדים שאמהותיהם הקפידו על ההימנעות התזונתית, ו-44 ילדים לאמהות שלא אימצו את תוכנית ההימנעות). בנוסף, ביצעו החוקרים בדיקות תבחין עורי ל-12 אלרגנים וכן העריכו את קיומם של אקזמה ותסמיני אסתמה בכל הילדים.

החוקרים מצאו כי הילדים בקבוצת ההימנעות הראו הימצאות נמוכה משמעותית של רגישות לבוטנים לעומת אלו בקבוצת הביקורת (9% לעומת 37%; p < 0.001) והימצאות נמוכה יותר של רגישות לביצים (23% לעומת 50%; p < 0.001) בתום 18 חודשי מעקב. כשנבדקו שוב בתום 36 חודשים, נצפו תוצאות דומות (16% רגישות לבוטנים לעומת 52%; ו-34% רגישות לביצים לעומת 75%). החוקרים מוסיפים כי הילדים לאמהות שהקפידו על ההימנעות התזונתית הראו גם סיכון נמוך יותר לפתח תסמיני אסתמה בשתי נקודות הזמן האמורות (9% לעומת 23%, ו-11% לעומת 43%, בהתאמה).

על אף ששיעור הרגישות לקרדית אבק הבית ושיעור האקזמה היו נמוכים שניהם בתום 18 חודשי מעקב בקבוצת ההימנעות לעומת קבוצת הביקורת (14% לעומת 24%, ו-49% לעומת 62%, בהתאמה), אלו לא נבדלו משמעותית בין הקבוצות כשנבדקו שוב בתום 36 חודשים.

החוקרים מסכמים כי הימנעות מוקדמת מאלרגנים עשויה למנוע את התפתחותן של אלרגיות למזון וכן תתכן לה השפעה על ההתפתחות המאוחרת של מחלה אלרגית. עם זאת, הם מבקשים להדגיש כי אין ערבות להצלחת התוכנית, וכי על אף מאמציהם היו גם ילדים אשר פיתחו רגישות. בנוסף, קשה לדבריהם לנסח המלצות כלליות בהתבסס על תוצאותיהם אלו. בהמשך, יש בכוונתם של החוקרים לבחון את התגובות של פלורת המעי בילדים לשינויים בתזונה.

מומחה בתחום אשר נכח בכנס ונתבקש להגיב לפרסום הדברים טוען כי המחקר מעניין שכן עומד בסתירה למחקרים אחרים המתפרסמים לאחרונה בתחום, לפיהם הימנעות ממוצרי מזון מסוימים מוקדם מדי או מאוחר מדי אינה טובה. עם זאת, לדבריו בעקבות המחקר הנוכחי נותרו שאלות רבות פתוחות, וזאת בעיקר משום שלא הוקפד בו על התערבות מניעתית אחידה בין הנבדקות.

ככלל, טוען המומחה כי המחקר הנוכחי הינו משום עבודה נוספת שיש לשקול אותה כשמבקשים לייעץ להורים, וזאת מאחר ולא קיים קונצנזוס אודות ההמלצות הנוכחיות.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI), שנערך בחודש מרץ 2010 בניו-אורלינס.

לידיעה במדסקייפ