ממחקר חדש עולה, כי בפרקטיקה היומיומית, כמחצית מהחולים המקבלים מרשם לחסמי tumor necrosis factor (TNF) לטיפול במחלות ראומטיות אינם נוטלים את הטיפול שנתיים מאוחר יותר- שיעור נמוך יותר מכפי שנצפה בעבר במחקרים קליניים.

שיעורי ההתמדה בטיפול היו דומים ללא קשר לסוג התרופה שהייתה בשימוש- etanercept, infliximab או adalimumab.

במסגרת המחקר, החוקרים העריכו נתונים אודות 770 חולים עם מחלות ראומטיות, שקיבלו טיפול בחסם TNF אחד לפחות בין השנים 1997-2004. מרבית החולים (57.1%) סבלו מ-rheumatoid arthritis ו-37.7% מ-spondyloarthropathies.

שיעורי ההתמדה בטיפול צנחו מ-64.0% כעבור שנה ל-50.1% לאחר שנתיים ול-39.4% לאחר שלוש שנים. גורמים מנבאים לשיעורי התמדה גבוהים יותר כללו אינדיקציה של spondyloarthropathy, וטיפול ללא שימוש ב-disease-modifying antirheumatic drug בו זמנית.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מחזקות את חשיבותם של מחקרים תצפיתיים בטיפול הסטנדרטי כתוספת למחקרים הקליניים. בקהילות הרפואה הכללית והראומטולוגיה, מתעלמים ממגבלותיהם של המחקרים הקליניים, בעוד שתוצאותיהם מודגשות יתר על המידה כמקור הבלעדי לרפואה המבוססת על הוכחות.

J Rheumatol 2007;33:2372-2375,2433-2439

לידיעה במדסקייפ