האם תפקודי ריאות מופחתים בלידה מנבאים סיכון מוגבר לאסטמה בילדים? (מתוך The New England Journal of Medicine)

ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי לילדים עם תפקודי ריאות מופחתים בלידה יש סיכון מוגבר לחלות בעתיד באסטמה, עד גיל 10 שנים. המחקר פורסם בכתב העת The New England Journal of Medicine.

החוקרים ציינו כי תפקודי ריאות מופחתים בשלבי ינקות מוקדמים נמצאו קשורים להתפתחות עתידית של מחלות חסימתיות של דרכי האוויר (obstructive airway diseases). החוקרים הוסיפו, כי על פי הידוע להם, אף מחקר שנעשה עד עתה לא הראה קשר בין תפקודי ריאות בשלבי ינקות מוקדמים להתפתחות אסטמה לאחר גיל 3 שנים, וזאת למרות שצפצופים זוהו כממצא שכיח יותר בילדים בגיל בית-הספר עם VmaxFRC (maximal expiratory flow at functional residual capacity) מופחת בגיל חודש.

עוד ציינו החוקרים, כי הם העריכו את ערך החיזוי של תפקודי ריאות זמן קצר לאחר הלידה להתפתחות של אסטמה ולסמנים של מחלות חסימתיות של דרכי האוויר עד גיל 10 שנים, בילדים שהשתתפו במחקר ה- Environment and Childhood Asthma(ECA), מחקר קוהורט פרוספקטיבי של תינוקות שנרשמו למחקר בלידתם.

תוך שימוש ב- tidal breathing flow-volume loops(החלק של זמן הנשיפה ל- peak tidal expiratory flow מתוך זמן הנשיפה הכללי [tPTEF/tE]), החוקרים מדדו את התפקוד הריאתי זמן קצר לאחר הלידה ב-802 תינוקות, ואת ה- passive respiratory mechanics, כולל היענות מערכת הנשימה, ב-664 תינוקות.

מאוחר יותר, החוקרים העריכו מחדש 616 ילדים (77%) בגיל 10 שנים על ידי מדידת תפקודי הריאות, ברונכוקונסטריקציה כתוצאה ממאמץ ותגובתיות יתר ברונכיאלית לתגר מטכולין, ועל ידי עריכת שאלון מובנה, כדי לקבוע היסטוריה של אסטמה או אסטמה נוכחית. תגובתיות יתר ברונכיאלית חמורה הוגדרה כמינון מטכולין נמוך מ-1.0 μmol הגורם לירידה של 20% ב- forced expiratory volume in 1 second (FEV1).     

החוקרים דיווחו כי בהשוואה לילדים שה- tPTEF/tE שלהם זמן קצר לאחר הלידה היה מעל החציון, לילדים שה- tPTEF/tE שלהם היה שווה לחציון או נמוך ממנו היה סיכוי גבוה יותר בגיל 10 להיות בעלי היסטוריה של אסטמה (24.3% לעומת 16.2%), להיות בעלי אסטמה נוכחית (14.6% לעומת 7.5%) ולסבול מתגובתיות יתר ברונכיאלית חמורה (9.1% לעומת 4.9%).

בנוסף, בהשוואה לילדים שהיענות מערכת הנשימה שלהם הייתה מעל לחציון, ילדים עם היענות נשימתית שווה לחציון או נמוכה ממנו היו לעיתים קרובות יותר בעלי היסטוריה של אסטמה (27.4% לעומת 14.8%) ואסטמה נוכחית (15.0% לעומת 7.7%), וזאת על אף שהמדד השני לא נמצא קשור למדידות מאוחרות יותר של תפקודי ריאות. בגיל 10 שנים, ה- tPTEF/tE בלידה נמצא בהתאמה במידה מועטה ל- maximal midexpiratory flow rate , אבל לא ל- FEV1 או ל- forced vital capacity.

מגבלות המחקר כללו משמעויות קליניות שאינן ברורות לתפקודי ריאות מופחתים זמן קצר לאחר הלידה, שונות בתפקודי ריאות בין אנשים כמו גם באותו אדם מספר ימים לאחר הלידה, האפשרות שחלק מהתוצאות המשמעותיות נבעו ממקריות והעדר שיטות דומות להערכת תפקודי ריאות במהלך התקופה הניאונאטלית ובגיל 10 שנים.

החוקרים סיכמו באומרם כי נראה שתפקודי ריאות מופחתים מספר ימים לאחר הלידה, כפי שהם נקבעו על ידי מדידות פשוטות של tidal breathing ושל passive respiratory mechanics בתינוקות ערים שזה עתה נולדו, מהווים גורם סיכון לאסטמה ב-10 השנים הראשונות לחיים. בנוסף, ציינו החוקרים, תוצאות אלה מרמזות על כך ששינויים בתפקוד דרכי האוויר הקשורים לאסטמה מאוחרת יותר עשויים להימצא ולהיות ניתנים לזיהוי ימים ספורים לאחר הלידה.  

לידיעה המלאה ממדסקייפ

N Engl J Med. 2006;355:1682-1689.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

היעילות של טיפולים ביולוגיים שונים בטיפול בסינוסיטיס כרונית עם פוליפים נזליים: מטאנליזה רשתית

מקור: European Archives of Oto-Rhino-Laryngology
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|04/01/2026

בעבודה הנוכחית בוצעה מטה־אנליזה רשתית (NMA) תוך שימוש בראיות העדכניות ביותר, המשלבת נתונים מניסויים אקראיים מבוקרים (RCTs) ומ־cohort study

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

עין יבשה ב2025: גישה רב־מערכתית לטיפול יעיל יותר

מקור: Optometry Times
ד"ר איתי חונה
ד"ר איתי חונה
אין תגובות|09/09/2025

במאמר עדכני זה מציגה ד”ר לורה פרימן גישה רחבה ומהפכנית לניהול תסמונת העין היבשה DED, תוך הבנה שמדובר במחלה רב־מערכתית הדורשת הסתכלות כוללת – מעבר לעין עצמה.

AI

פוטנציאל המהפכה של AGI בנוירולוגיה

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|22/06/2025

המאמר דן בהשפעות האפשריות של בינה מלאכותית כללית (AGI) על תחום הנוירולוגיה ומציג את הפוטנציאל המהפכני של AGI לצד הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן