ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ספטמבר של Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, עולה כי תקשורת טובה יותר בין ההורים לרופא בנוגע לתכנון הטיפול של הילד יכולה להוריד רישום לא הולם של טיפול אנטיביוטי.
מחקרים קודמים הראו קשרים בין דיווחי הורה-חולה בנוגע לצפייה לאנטיביוטיקה ולמרשם רופא, אך תפיסה של רופא של ציפיות ההורים היא פרדיקטור יותר חזק של רישום מרשמים בפועל. למרות שרופא מצטט שלחץ מצד ההורים היא הסיבה לרשום טיפול אנטיביוטי, רישומים של מפגשים בין הורים ורופאים מראים, שדרישות מפורשות עבור אנטיביוטיקה אינן נפוצות יחסית.
בין האחד באוקטובר 2000 ו-30 ביוני 2001, 522 מפגשים עם רופאי ילדים, שקרו עקב סימפטומים של הצטננות, צולמו בווידאו ב-27 מרכזי ילדים בלוס אנג’לס. 38 הרופאים, שהשתתפו במחקר מילאו לאחר המפגש שאלון, שבדק את התפיסה שלהם בנוגע להאם ההורה ציפה לקבל אנטיביוטיקה או לא.
כשההורים נשאלו בנוגע לתוכנית הטיפולית של הרופא, הרופאים היו ב-20.2% יותר עתידים לתפוס את ההורים כמצפים לקבל אנטיביוטיקה (P=0.004, רווח בר סמך 95% : 6.3%- 34.0%). כשלרופאים הייתה תפיסה, שההורים ציפו לקבל אנטיביוטיקה, הם היו ב-31.7% עתידים יותר לרשום להם מרשם לא הולם (p<0.001, רווח בר סמך 95%: 16.0%-47.3%). כשהרופא שלל את הצורך באנטיביוטיקה, ההורים היו ב-24.0% עתידים יותר לשים בספק את התוכנית הטיפולית שהומלצה על ידי הרופא (p=0.004, רווח בר סמך 95%: 7.7%-40.3%).
שאלות של ההורים בנוגע לתוכנית הטיפולית העלו את התפיסות של הרופאים, שהם ציפו לקבל אנטיביוטיקה, וכך העלו את מספר המרשמים הלא הולמים של אנטיביוטיקה. תוכניות טיפוליות, שהתמקדו על מה שאפשר לעשות בכדי שהילד ירגיש יותר טוב, ולא על מה שלא צריך, כגון אנטיביוטיקה, יכולות להוריד את כמות המרשמים הלא הולמים.
מגבלות המחקר כוללות: בעיה בהכללה לאוכלוסיות שונות של הורים ורופאים במיקומים גיאוגרפיים שונים, מדגם קטן של רופאים, שלא כלל ייצוג הולם של רופאות ושל רופאים לבנים לא היספנים, אפקטים לא ידועים של הקלטת הפגישות ותרומה של גורמים, שלא נמדדו, לתפיסה של הרופא בנוגע לציפייה לאנטיביוטיקה ולמרשם לא הולם של אנטיביוטיקה.
לסיכום, למרות שרופאים רבים רוצים לחנך הורים בנוגע לנסיבות, שבהן יש צורך במתן אנטיביוטיקה, תוצאות המחקר מצביעות על כך, שהשלב האחרון בביקור, שבו נעשות ההמלצות לטיפול, יכול להיות עיתוי לא יעיל להתחיל לחנך את ההורה הלא מוכן. למרות ששינוי הדרך, שבה ההמלצות הטיפוליות נעשות (כגון הימנעות מהמלצות השוללות את הצורך באנטיביוטיקה) לא יחסלו לחלוטין את המרשמים הלא הולמים של אנטיביוטיקה בתגובה לציפיות ההורים, שינוי התקשורת עם הרופא יכול לעזור להוריד את היקף הבעיה. התערבויות נוספות צריכות לשקול תרגילי תקשורת אלטרנטיבים, שבהם הרופא יכול לחנך את ההורים בנוגע לרלוונטיות של טיפול אנטיביוטי, מוקדם במהלך הביקור על מנת להכין את ההורים לאבחנה ולהמלצות הטיפוליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!