ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי בערך ל-1 מכל 10 חולי דלקת מפרקים שגרונתית (RA – rheumatoid arthritis) יש אנמיה, שיעור גבוה בערך פי 3 מהשיעור באוכלוסייה הכללית. עוד עולה ממחקר זה כי תפקוד כלייתי לקוי, המודגם על פי קצב פינוי קראטינין נמוך, שכיח אף הוא בקבוצת מטופלים זו. המחקר פורסם בכתב העת לראומטולוגיה (the Journal of Rheumatology).

החוקרים ציינו כי על אף שרמות המוגלובין נמוכות שכיחות בחולי RA, רק מעט מחקרים הוקדשו לבדיקת נושא זה, והמחקרים הקיימים מוגבלים בשל העדר מדידה סטנדרטית של אנמיה ובעיות בבחירת המטופלים.

הערכה טובה יותר של אנמיה בחולי RA ושל שכיחותה עשוייה להוביל לטיפול יעיל, שהינו זמין כבר עתה, הוסיפו החוקרים.

החוקרים השתמשו במידע שהצטבר פרוספקטיבית מחולי RA שטופלו במרכז לטיפול בדלקת מפרקים בין השנים 1974 ו-2004. החוקרים כללו 2120 מטופלים עוקבים עם RA עם 26,221 בדיקות המוגלובין בתקופה זו. קבוצת הביקורת כללה 7124 מטופלים עם הפרעות ראומטיות שאינן דלקתיות, כגון פיברומיאלגיה ואוסטיאוארתריטיס, מהם נלקחו 26,221 בדיקות המוגלובין.

תוך שימוש בהגדרת ארגון הבריאות העולמי לאנמיה (פחות מ-12 g/dL בנשים ופחות מ-13 g/dL בגברים), החוקרים מצאו ששכיחות אנמיה בחולי RA הייתה 31.5%, ושהשכיחות לתקופת חיי-אדם (lifetime prevalence) הייתה 57%. בניגוד לכך, ציינו החוקרים, שיעור אנמיה כרונית קלה באוכלוסייה הכללית הינה פחות מ-10%.

אנמיה חמורה (המוגלובין נמוך מ-10 mg/dl) נמצאה ב-3.4% ממטופלי RA, הוסיפו החוקרים.

בנוסף, ריכוז ההמוגלובין השתנה ב-0.28 g/dL עם כל שינוי של 10 יחידות בקצב שקיעת הדם (ESR), וב-0.15 g/dL על כל יחידה של C-reactive protein.

עוד עולה מהדיווח כי בחולי RA נמצא גם קצב פינוי קראטינין נמוך (ממוצע – 9.8 mL/min) בהשוואה למטופלים עם הפרעות ראומטיות שאינן דלקתיות, וזאת לאחר תיקון על פי גיל ומין. בעקבות הגדרת פינוי קראטינין נורמלי כ- 60 mL/24 hour, החוקרים העריכו שהסיכון היחסי המותאם לתפקוד כלייתי לקוי הינו 1.6 בחולי RA בהשוואה לקבוצת הביקורת, וטענו כי המוגלובין יורד כפונקציה של הדרדרות התפקוד הכלייתי.

בפרשנות שקושרה למחקר, טען אחד המומחים בנושא כי לחולי RA עם אנמיה ועם רמת פריטין גבוהה בסרום (> 50 g/L), לאחר שלילת חוסר ברזל, יש אנמיה של מחלה כרונית.

המומחה הוסיף כי בהתחשב בכך, רופאים יכולים להימנע מבדיקות פולשניות יותר, כגון קולונוסקופיה או בדיקת מח עצם וכי טיפול באריתרופואיטין רקומביננטי עשוי להעלות את רמות ההמוגלובין במטופלים אלו.

לידיעה המלאה ממדסקייפ

J Rheumatol 2006:33:1457-1468,1516-1522. 

<!–

–>