על פי התחקיר, באותו ערב שרון חש ברע לראשונה ברע, מעט אחרי שמונה וחצי בערב. רק בתשע בערב הוזעק לחדרו של שרון בחוות השקמים הפרמדיק של מגן דוד אדום שנמצא בחווה, הצמוד לראש הממשלה דרך קבע; אותו פרמדיק הזריק שלוש שעות קודם לכן את זריקת הקלקסן נגד קרישת הדם האחרונה. הפרמדיק הבחין מיד שלחץ הדם של שרון גבוה (140/100), דיבורו כבד והוא מדווח על חולשה קלה בצד שמאל. בתחקירים פנימיים אמר כי באותו זמן כבר הבין ששרון עובר אירוע מוחי ורצה לפנות את שרון מיידית לבית החולים הקרוב סורוקה, בהתאם לנוהלי השב”כ לגבי פינוי ראש ממשלה לאחר התנקשות, פיגוע או תאונה. אולם גלעד שרון התנגד לפינוי לסורוקה והתקשר לד”ר שגב, רופאו האישי של שרון, שהיה בביתו בתל אביב.

לידיעה מאת רן רזניק ב”הארץ”

הערת המערכת: אין ספק שהחלק הבעייתי ביותר, הוא אותן דקות קריטיות בהן שרון החל לחוש ברע ועד שהגיע לבית החולים.

לא מעט נכתב והוצג אצלנו ש time is brain ואכן נראה שבמקרה הזה הזמן שהלך לאיבוד היה קריטי ויש בוודאי לקוות שאכן הלקחים יופקו וייושמו במקרים עתידיים (שלא נזדקק).