בילדים המפתחים סימפטומים דומים לאסתמה בשנים שלפני בית הספר, דפוסי צפצוף ותיפקודי ריאה מבוססים עד גיל 6 ואינם משתנים הרבה בגיל 16, על פי מחקר שפורסם בגיליון נובמבר של American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.
מחקר קודם הציע כי שנות הילדות הן הזמן בו נעשים שינויים חשובים במבנה הריאות והתפתחות תיפקוד ברוב האנשים עם אסתמה ממושכת.
החוקרים העריכו את השפעת צפצוף מוקדם בחיים על תיפקודי נשימה והמשך הסימפטומים בגיל ההתבגרות.
הצוות סיווג 1200 ילדים על בסיס 4 פנוטיפים שתוארו קודם לכן על פי היארעות צפצוף לפני גיל 3 וצפצוף פעיל עד גיל 6: לא צפצפו מעולם, צפצוף מוקדם וחולף, צפצוף ממושך וצפצוף מאוחר.
צפצוף בגיל 6, ללא קשר האם הילדים צפצפו קודם, היה קשור להמשך סימפטומים אלו עד גיל 16.
שכיחות עולה של אטופיה, הקיימת במצפצפים ממושכים בגיל 6, גם המשיכה עד גיל ההתבגרות.
צפצוף חולף וממושך הוריד את תיפקודי הריאות והפחית זרם נשיפה במאמץ בגיל 11 ו-16.
המחקר מציע כי גם תיפקוד ריאות בינקות ואירועים במהלך 6 שנות החיים הראשונות יקבעו ביטוי אסתמה ורמת תיפקודי ריאה בילדות ובגיל ההתבגרות.
זיהוי גורמים גנטים וסביבתיים המשפיעים על תהליכים אלו חשוב למניעת אסתמה ומחלות חסימתיות כרוניות, סיכמו החוקרים.
<!–
–>
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!