זו הפעם הראשונה ש-American College of Chest Physician, ה-ACCP, וה-American College of Allergy, Asthma, and Immunology, ה-ACAAI פירסמו יחדיו קווים מנחים לבחירת תכשירי תרסיס לשימוש באסתמה או במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). הקווים המנחים מפורסמים בגיליון ינואר של Chest.

שימוש במשאף גרם למהפיכה בטיפול במחלות נשימה חסימתיות ע”י כך שאיפשר מתן סלקטיבי של ריכוזים אופטימלים של תרופות לדרכי הנשימה עם המנעות מתופעות לוואי הנובעות משימוש מערכתי. עם זאת, הרופאים אינם בטוחים לגבי המשאף המתאים ביותר למטופל.

מטרת הקווים המנחים שיוצגו מייד היא לספק כלים וקריטריונים לבחירת תרסיס. עם זאת, בראש ובראשונה, וללא קשר לבחירת המשאף, חינוך והסבר למטופל חיוניים להצלחת הטיפול. כך מדגיש ד”ר מיירון זיט, נשיא ה- ACAAI .

קביעת הקווים המנחים התבססה על מאגרי מידע שונים, סקירת ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים (RCT). אסטרטגיית החיפוש היתה לשלב מונחים הקשורים לתרסיסים או תרופות עם מחלות במגוון קבוצות חולים וניסויים קליניים.

מ-1982 עד 2001, היו 394 RCT שבהם ניתנה אותה התרופה בצורות שונות, דבר המאפשר השוואה בין metered-dose inhalers עם או ללא spacers/holding chambers, משאפי אבקה יבשה (DPIs), ו-nebulizers. המכשירים משחררים β2-agonists, משאפי קורטיקוסטירואידים, ותרופות אנטיכולינרגיות. בגלל המספר המוגבל של RCT שפורסמו על קורטיקוסטירואידים בשאיפה, רוב המחקרים שנסרקו ונבחרו היו של מרחיבי ברוניכיות. מתוך 131 מחקרים, רק 59 (45%) הפיקו מידע שימושי, והם בדקו בעיקר β2-agonists. 

בכל אחד מהמחקרים שנבדקו, לא נמצא הבדל משמעותי בין התכשירים בתוצאות היעילות באף אחת מקבוצות הניסוי. תופעות לוואי שדווחו היו מינימליות וקשורים לעלייה במינון של התרופות. כאשר החולים השתמשו במשאף בצורה הנכונה, כל אחד מהמכשירים נתן תוצאות דומות.

השיטה הנוכחית לבחירת תכשיר למתן תרסיס לאסתמה או COPD מבוססת בעיקרה על יעילות התכשיר במתן התרופה לחולה. למרות שיש יתרונות וחסרונות לכל תכשיר ותרופה, בשימוש נכון, כולם עובדים בצורה שווה וניתן להחליף בינהם.

הספרות הנסקרת מצביעה כי האמצעים לנטילת תרופות ,תרסיס, בשימוש עם מינון מתאים, מספקות יעילות זהה. הקווים מנחים ממליצים איפוא כי בחירת תכשיר צריכה להיות מבוססת על זמינות מכשיר ותרופה, ניסויים קליניים, גיל החולה ויכולתו להשתמש בתכשיר בצורה נכונה, תכשירים המשמשים למגוון תרופות, מחיר, זמן מתן התרופה, נוחות והעדפת חולה ומטופל.

המטפלים צריכים לבחור תכשיר על סמך תכונות אינדיבידואליות של כל חולה. אם לא הושגה שליטה על אסתמה באנצעות תכשיר מסויים, יש מקום להחליף לאחר יעוץ עם הרופא.

המלצות ספציפיות לשימושים קליניים כוללות nebulizers ו-MDIs עם spacer/holding chambers לשימוש בחולים מאושפזים  או β2-agonists לשימוש בחדרי מיון.

בחולים המשתמשים בוונטילציה מכנית, יש לשים לב לפרטי טכניקת השימוש, כיוון שגורמים טכניים רבים עשויים להשפיע משמעותית על יעילות העברת החומר למערכת הנשימה . 

הקווים המנחים משלבים מומחיות קלינאים עם ההוכחות הטובות ביותר הקיימות לגבי מיכשור ותרופות נשימתיות. באמצעות הקווים, לקלינאים תהיה גישה יותר מעודכנת ועקבית לבחירת התכשיר המתאים.

השוואה בין מתן מתן בשאיפה של β2-agonists מתמשך או בהפסקות, הראתה יתרונות דומים בתפקוד ריאתי ובמדד סימפטומי אסתמה ותופעות לוואי דומות. עם זאת, דרישות זמן לצוות ולתחזוקת הטיפול הינן פחותות בטיפול מתמשך לעומת טיפול בהפסקות. הקווים המנחים מציעים כי שתי האפשרויות מתאימות לחולים עם דיספניה חמורה בחדר מיון  או טיפול נמרץ.

לטיפול בחולים בקהילה באסתמה, מציעים כי גם ה-MDI, בשימוש עם או ללא spacer/holding chamber, וה-DPI מתאימים למתן β2-agonists קצרי טווח. ללא חשיבות לסוג התכשיר, על הקלינאים לתת לחולה הסבר מתאים לשימוש במשאף בצורה אופטימלית.

הרבה מטפלים מבולבלים ממגוון התרסיסים הקיימים ומתקשים להסביר לחולה את אופן השימוש הנכון. מחברי הקווים המנלחים קוראים לרופאים, רוקחים ואחיות המטפלים בחולים עם מחלות נשימתיות  להכיר נושאים הקשורים לביצוע ושימוש נכון במשאפים השונים במטרה להדריך את החולים לשימוש נכון.

Chest. 2005;127:335-371

לידיעה במדסקייפ