חשיפה ארוכת-טווח למזהמים באוויר מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, כאשר כל עליה של סטיית תקן אחת ברמת זיהום אוויר ממוצעת לאורך עשור לוותה בעליה של 40-108% בסיכון לגלאוקומה, כך פורסם במאמר חדש בכתב העת American Journal of Ophthalmology.
החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של 590,338 משתתפים בגילאי 20 שנים ומעלה ממדגם ארצי בטאיוואן, אשר מעולם לא אובחנו עם גלאוקומה ועם נתונים לאורך לפחות עשר שנים אודות החשיפה לזיהום אוויר.
במסגרת המחקר נוטרו רמות שבעה מזהמים באוויר – כולל גופרית דו-חמצנית, פחמן חד-חמצני, חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר, חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר, תחמוצות חנקן – חנקן חד-חמצני, דו תחמוצת החנקן – עם נתוני חשיפה על-בסיס כתובות המגורים של המשתתפים.
התוצא העיקרי היה היארעות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית לאורך המעקב בין תחילת ינואר בשנת 2000 ועד סוף דצמבר בשנת 2013.
לאורך תקופת המעקב, 3,158 משתתפים (גיל ממוצע של 42.7 שנים, 50.1% גברים) אובחנו עם גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית.
מניתוח הנתונים עולה כי כל עליה של סטיית תקן אחת ברמות הממוצעות לאורך עשר שנים של גופרית דו-חמצנית, פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן, חנקן חד-חמצני ודו תחמוצת החנקן לוותה בעליה של 40%, 108%, 84%, 63% ו-84% בסיכון לגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית, בהתאמה (p<0.001 בכל המקרים).
עליה בחשיפה ארוכת-טווח לחומר חלקיקי בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר ולחומר חלקיקי קטן מ-2.5 מיקרומטר לוותה בעליה של 56% ובעליה של 94%, בהתאמה, בסיכון להתפתחות גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית (p<0.001 בשני המקרים).
מהנתונים עולה כי הריכוז הממוצע של חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-10 מיקרומטר (54.63 מק”ג/מ3), חומר חלקיקי בקוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר (32.72 מק”ג/מ3) ודו תחמוצת החנקן (18.14 חלקיקים למיליארד) עלה על הסף המומלץ ע”י ארגון הבריאות העולמי של 15 מק”ג/מ3, 5 מק”ג/מ3 ו-13.39 חלקיקים למיליארד, בהתאמה. ממצאים אלו מדגישים כי המשתתפים במחקר נחשפו לרמות מזהמים העולות על הסף המוגדר כבטוח, חשיפה אשר ייתכן ותרמה לסיכון המוגבר לגלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית.
Am J Ophthalmol, May 31, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!